איך מורידים בצקת בברך

אם הברך שלך כבדה מהרגיל, ישנה תחושה של נפיחות בברכיים, כאבי רגליים, כאבי ברכיים, אם ההרגשה שהברך מקשה על כל תנועה יכול מאד להיות שמדובר על התפתחות בצקת באזור. בצקת בברך היא לא רק תופעה גופנית היא חוויה יומיומית, לעיתים מתסכלת, של מגבלה פיזית שמחלחלת אל תוך שגרת החיים, מערערת את היכולת לזוז בחופשיות, לישון בנוחות, לעמוד או ללכת בלי לחשוש מהכאבים שיבואו בעקבות כל תזוזה.

עבור רבים, התחושה היא של לחץ פנימי, של נפיחות שמסרבת להרפות, של קושי להתכופף, לעלות מדרגות, או להישאר בעמידה לזמן ממושך. כל פעולה שבעבר הייתה מובנת מאליה הופכת לפתע למשימה. ולא פחות מכך, בצקת שאינה חולפת עלולה להעיד על תהליך דלקתי, שחיקה, חבלה סמויה או בעיה רפואית עמוקה יותר ולכן אסור להתעלם ממנה או להניח שהיא תחלוף מעצמה.

מה זו בצקת ? מי האנשים שסובלים ממנה יותר מכל? מהן הסיבות האפשריות להיווצרותה?

בצקת (Edema ) הינה מצב בו ישנה יציאת נוזלים לריקמה, כאשר מדובר בבצקת בברך לרב הסיבה הינה כחלק מדלקת בברך – הכוונה אינה לזיהום (אינפקציה) אלא לאינפלמציה – מצב בו גרוי מכני , שחיקה, עומס או מצב אוטו-אימוני (פעילות יתר דלקתית של מערכת החיסון) גורמים להרחבת כלי הדם בריקמות סביב המפרק ויציאה של נוזלים מכלי הדם לרקמה.

כיצד היא משפיעה על איכות החיים? מהו תהליך האבחון שעליך לעבור? וכמובן, כיצד ניתן לטפל בה בהצלחה, ולהחזיר את הברכיים למצבן הבריא והטבעי. גמישות, יציבות ונטולות כאב – בהמשך.

חשוב להבהיר: מעבר לבצקת הקשורה בהצטברות נוזלים ברקמה הרכה בברך ישנם מקרים בהם קיימת בברך בצקת מח עצם (Bone Marrow Edema )

במקרים רבים מבוצעת בדיקת MRI בברך בעקבות חבלה, כאב, חשד לקרע מניסקוס או חשד נמק בעצם (AVN , SONK , SIFK ). בחלק מהמקרים חוזרת תשובה הכוללת ממצא המכונה בצקת במח העצם (Bone Marrow Edema ) , הממצא, כשמו כן הוא, מעיד על הפרשה והצטברות נוזלים בתוך העצם עצמה – תמונה המעידה על סבל לעצם שיכול לנבוע מכל אחת מהסיבות הבאות – שחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס) , חבלה לברך עם בצקת תגובתית, הגדלת עומס על הברך לאחר ניתוח מניסקוס בעקבות הסרת המניסקוס (לא נפוץ, אך קיים) ואירועי נמק לעצמות סביב מפרק הברך, מצב שנקרא בעבר AVN – Avascular Necrosis וכיום, לרב, מכונה SONK ואם מעורבת בו גם קריסה של העצם סביב המפרק – SIFK . מצבי הנמק ילוו בכאב חד ופתאומי, לרב ללא חבלה ולאחר פעילות אינטנסיבית יחסית ביום שקדם לכאב (דוגמת הליכה בטיול או ריקודים בחתונה). לרב יתלווה גם כאב המעיר מהשינה. חשיבות אבחנת מצבי נמק היא שהדבר מצריך המנעות חלקית מדריכה והורדת עומס מהרגל המעורבת לתקופה מסויימת .

לא פלא שרבים שואלים איך מורידים בצקת בברך.

בצקת בברך היא תופעה שכיחה אך לעיתים לא מאובחנת בזמן או מטופלת לעומק. רופאי משפחה נתקלים במקרים בהם מטופלים מדווחים על ברך נפוחה, תחושת לחץ פנימית, כאבים משתנים, חום מקומי סביב המפרק ולעיתים גם מגבלות תפקודיות ניכרות. השפעת בצקת בברך משליכה על איכות חיי המטופלים. מדובר בתופעה שאינה רק אסתטית אלא פוגעת משמעותית בבריאות הגוף ונפש המטופל.

• כאבי הברך לעיתים חדים, לעיתים קהים, במיוחד בעת קימה מעשעבה, עליה וירידת מדרגות, כיפוף של הברך , יציאה מהרכב ועוד.
• קיימות מוגבלות תנועה קושי בכיפוף, נעילה חלקית של הברך, הגבלה יומיומית.
• ישנה תחושת לחץ פנימי כאילו “משהו מועך או תופס” בתוך המפרק.
• הפרעה לשינה מיטבית, שיבוש שינה בעיקר כשכיבה על הצד מפעילה לחץ על הברך.
• חרדה ודאגה כאשר אין הסבר ברור, במיוחד במטופלים צעירים.

מי הסובלים העיקריים מתופעה זו?

1. אנשים מעל גילאי חמישים עקב שחיקת סחוס, דלקות מפרקים ניווניות .
2. ספורטאים במיוחד לאחר עומס יתר, חבלה או קרעים פנימיים (מניסקוס, רצועות).
3. מטופלים לאחר ניתוחים. בצקות לאחר פרוצדורות כמו ארתרוסקופיה או החלפת ברך.
4. חולי מערכתית כרונית דוגמת דלקת פרקים שגרונית, לופוס, גאוט.
5. אנשים עם עודף משקל עקב עומס מכני על המפרק.
6. אנשים הסובלים מדלקת זיהומית בברך – לא נפוץ, עלול להתרחש לאחר ניתוח ברך.

מהם הגורמים לבצקת בברך?

בצקת בברך נוצרת כאשר יש הצטברות נוזלים תוך מפרקית או פרי-מפרקית. הנה כמה מהגורמים השכיחים:

1. פציעות, חבלה,קרע ברצועות, קרע במניסקוס, שבר תוך מפרקי, נמק
2. שחיקת סחוס ניוונית  בעיקר בגיל מבוגר. תגובה דלקתית מגרה יצירת נוזל.
3. דלקות מפרקים אוטואימוניות. תגובה חיסונית שתוקפת את הרקמה הסינוביאלית העוטפת את המפרק.
4. זיהומים. דלקת חיידקית (septic arthritis) או תסמונת תגובתית לזיהום אחר.
5. ציסטות  כגון ציסטת בייקר, הלוחצת על המפרק מבפנים – שם גדול המתאר בסך הכל נדידה של הנוזלים לחלל הנמצא באחורי הברך, מצב פשוט אך מפריע.
6. קריש דם או בעיה וסקולרית גורמים לעלייה בלחץ מקומי ונפיחות.
7. תגובה לניתוח או זריקה. תהליך פיזיולוגי,תגובה דלקתית או , חלילה, זיהומית

שלב אבחון הבצקת.

כדי לטפל  חייבים קודם לאבחן בצורה מדויקת. האבחון יכלול לרוב:

• אנמנזה ממוקדת: מתי הופיעה הבצקת? האם מדובר בתופעה כרונית או חריפה? האם מלווה באודם, חום מקומי, חום סיסטמי, האם מזוהה הצטברות נוזלים בברך (תפליט ברכי). בחינת רקע רפואי: דלקות פרקים, טראומות, ניתוחים קודמים.
• בדיקה גופנית: מדידת היקף הברך בהשוואה לרגל הבריאה.
• מישוש אזורים רגישים: פיקה, מדור מדיאלי/לטראלי, אחורי הברך.
• תבחיני יציבות.
• איתור סימנים של זיהום: חום, אודם, חום מקומי.

בדיקות עזר:

• צילום רנטגן לבדיקת מבנה עצם, מרווח מפרקי, הסתיידות.
• אולטרסונוגרפיה לזיהוי נוזל, ציסטות, דלקת רקמות רכות.
• MRI- במקרה של חשד לקרע, נמק, נזק סחוסי או תהליך דלקתי.
• בדיקות דם – CRP, ESR, ספירת דם, תפקודי כליה, בדיקות לזיהוי מחלה מערכתית.
• שאיבת נוזל סינוביאלי -לאבחון זיהום, גבישים (גאוט), תאים דלקתיים.
• בדיקת Diers 4D Motion – בדיקה חדשנית המאפשרת בדיקת של העומסים ועבודת השרירים, באופן פזיולוגי – עמידה ותנועה לאורך כל השרשרת המפרקית . תעזור במקרים רבים בהבנת הגורמים המכניים הקשורים להתפתחות הדלקת ובמציאת הטיפולים המתאימים.

הטיפול. שילוב בין הורדת הבצקת לטיפול בגורם.

כדי לפעול לטובת הורדת נפיחות בברך, נפיחות בברכיים, בשלב הראשון יתבצע טיפול להפחתת הבצקת.

• מנוחה חלקית- הפחתת עומס, אך לא השבתה מוחלטת.
• קירור מקומי-  קומפרסים קרים להפחתת נפיחות.
• הרמה ותחבושת אלסטית-  שיפור הניקוז הלימפתי.
• שימוש בתרופות נוגדות דלקת.
• ניקוז נוזלים – שאיבת נוזל סינוביאלי במקרים של הצטברות גדולה.

שלב שני יתרכז הטיפול בגורם:

• אפוסתרפיה – איזון העומסים הפתולוגיים על המפרק וחיזוק כלל מערכות השרירים התומכים במפרק באמצעות מערכת הליכה ביומכנית המותאמת בדיוק רב לכל מטופל או מטופלת.
• פיזיותרפיה. חיזוק שרירים, שיפור טווחי תנועה, הפחתת עומסים.
• התאמת מדרסים ונעליים לשיפור היציבה ובלימת זעזועים.
• זריקות לברך.  סטרואידים או חומצה היאלורונית במקרים נבחרים.
• טיפול בזיהום – אנטיביוטיקה לאחר זיהוי מדויק של החיידק.

היה ונמצא שהמחלה קשורה בדלקת אוטואימונית יקבלו המטופלים הפניה לראומטולוג להמשך בדיקות וטיפול.

בצקת בברך היא תסמין ולא מחלה. נוכחותה מחייבת בירור וטיפול יעיל.

שאלות ותשובות נפוצות