קרע במיניסקוס
למרות הכאב והפגיעה התפקודית הזמנית שנגרמת, במרבית המקרים קרע מניסקוס אינו סיבה לדאגה. מחקרים מראים שקרע מניסקוס הינו נפוץ ביותר עם העליה בגיל ו"התבגרות" הברך. אצל כשליש מהגברים בני 50 עד 59 וכחמישית מהנשים קיים קרע או נזק במניסקוס. שכיחות הקרע/נזק במניסקוס עולה עם הגיל – אצל יותר ממחצית (!) מבני 70 ומעלה קיים קרע במניסקוס.
חשיבות השליטה השרירית סביב הברך בקרע מניסקוס
למערכת השרירים סביב הברך והירך ישנה חשיבות מרכזית במניעת קרע במניסקוס, חזרה לתפקוד וטיפול בכאב לאחר קרע מניסקוס. כאשר המערכת השרירית סביב הברך חזקה ובעלת יכולות שליטה טובות – ביכולתה לשמור על עומסים מאוזנים בברך ולמנוע תנועות פתאומיות שעלולות לגרום לקרע במניסקוס.
מה זה מניסקוס?
המניסקוסים הינם שני אברונים דמויי סהרון הנמצאים במדור הפנימי (מדיאלי) וחיצוני (לטראלי) של הברך. המניסקוסים עשויים רקמה סחוסית-סיבית ותפקידם לשמש כ"בולמי זעזועים" – מפזרי משקל ומורידי חיכוך בברך. בעוד שבגיל צעיר המניסקוס הינו עבה ובשרני הרי שעם השנים ועם העליה בגיל הוא נהיה דק ומאבד מנפחו ומהאלסטיות שלו. זוהי אחת הסיבות לכך שקרע מניסקוס כל כך נפוץ לאחר גיל 50.
קרע במניסקוס תסמינים
התסמינים (סימפטומים) האפייניים לקרע במניסקוס הינם:
- כאב חד ופתאומי בברך
- כאב מתמשך בברך
- נפיחות
- קושי ביישור הברך
- קושי מסויים בהליכה
- שינוי במיקום ואופי הכאבים – הכאבים עוברים לקדמת הברך ומתרחשים יותר בעליה וירידת מדרגות ובקימה מישיבה
- אטרופיה – דלדול מסויים של הראש הפנימי של השריר הארבע ראשי
- Giving way – "בריחה" פתאומית של הברך תוך כדי הליכה
רב האנשים ה"סובלים" מקרע במניסקוס אינם חשים כאבים ורבים מתוכם אף אינם זוכרים אירוע כאוב בעבר. עם זאת – אצל רבים מסתמן הקרע ככאב חד ופתאומי בברך. אל כאב הברך יכולה להתלוות נפיחות סביב הברך או מאחורי הברך (בייקר ציסט). הנפיחות מופיעה לרב אחרי מספר שעות בשל יצירת נוזלים בעקבות גרוי הריקמה. ייתכנו מקרה שבהם הנפיחות תגיע מהר יותר בשל דימום – עקב קריעת כלי דם המספקים את הצד החיצוני של המניסקוס. על אף שהדבר נשמע מפחיד – גם כאן, על פי רב, אין מקום לדאגה. בחלק מהמקרים קיים קושי ביישור הברך – חשוב להבדיל בין "נעילה" של הברך לקושי ביישור. נעילה של הברך מתרחשת בחלק קטן מהמקרים, לרב בצעירים, זהו מצב בו חלק מהמניסקוס הקרוע "נתפס" כידית דלי על קצת עצם הירך. במצב זה הברך לרב נעולה בכיפוף והסובלים ממנו מגיעים מיידית לבית החולים. לעומת זאת, כאשר מדובר בקושי ביישור ניתן ליישר את הברך עד ל 5-15 מעלות מיישור מלא. דבר זה קורה בעקבות גירוי של הפיקה ו-Guarding – כיווץ הגנתי של השרירים המונע מליישר את הברך.
קרע מניסקוס גורמים
קרעי המניסקוס נחלקים לקרעי מניסקוס דגנרטיביים ולקרעים טראומטיים.
רב קרעי המניסקוס הינם קרעים דגנרטיביים – קרעים הקורים עם העליה בגיל בשל דלדול המניסקוס, הפגיעה וההחלשות של הקולגן, המהווה מרכיב מרכזי במניסקוס, והשינויים במפרק הברך ובשרירים הסובבים אותו. לרב, הקרעים הדגנרטיבים מתרחשים מעל גיל 40, עם זאת, יכולים להתרחש גם בגיל צעיר יותר עקב סיבות הגורמות לעומס על המניסקוס כגון השמנה.
קרעים טראומטיים כשמם כן הם, אלו קרעים המתרחשים בשל טראומה (פציעה) – קרעים אלו מתרחשים לרב מגילאי העשרה עד גיל 45 . המנגנון הגורם לקרע טראומטי הוא לרב סיבוב המתרחש בין השוק לירך, לרב כאשר הרגל "נטועה" בקרקע, הברך הינה בכיפוף מסויים והגוף מסתובב ביחס לשוק. במקרים רבים בהם מתרחש קרע רצועה צולבת אפייני שקורה גם קרע במניסקוס.
איך מאבחנים קרע במניסקוס
כמו כל אבחנה ברפואה גם האבחנה של קרע במניסקוס נעשית על פי האנמנזה (הראיון הרפואי) הנלקחת מהמטופל ועל ידי בדיקה פיזיקלית. אנשים הסובלים מקרע במניסקוס יתארו את התסמינים שפורטו לעיל – כאב חד, כאב בסדק המפרקי, נפיחות במפרק או קושי מסויים בהליכה ולעיתים גם "בריחה", Giving-way של הברך.
בבדיקה פיזיקלית ישנם שני מבחנים אפייניים – אפלי ומקמורי. במבחנים אלו מבצע הרופא או הפזיותרפיסט סיבוב של השוק לעומת הירך ורואה האם מופק כאב.
קרע במניסקוס טיפול
בעבר, התפיסה ברפואה היתה שהמניסקוס הינו שריד התפתחותי קדום ולא נחוץ (כמו המעי העיוור) ואין לו כל חשיבות ולכן במקרה שאובחן קרע מניסקוס היה נהוג להסיר את המניסקוס במלואו. בשני העשורים האחרונים נעשו מחקרים רבים בתחום שהראו את החשיבות האדירה שיש למניסקוס, אפילו אם נקרע בחלקו, בהגנה על הסחוס ועל המפרק. באיזורים במפרק בהם הוסר חלק מהמניסקוס נמדד עומס גבוה והאצה משמעותית בשחיקה המפרקית. מחקר שבדק את שכיחות החלפת המפרק בקרב אנשים שעברו כריתה מלאה של המניסקוס, כארבעים שנה לאחר כריתת המניסקוס – הוראה ששיעור החלפת מפרקי הברך בקרב אלו שעברו כריתה מלאה של המניסקוס עלה פי 132 (!) לעומת אנשים בעלי מאפייני גיל דומים שלא עברו כריתת מניסקוס. לאור תובנות אלו ולאור מחקרים רבים נוספים שפורסמו בספרות הרפואית בעשור האחרון ישנה המלצה גורפת בקווים המנחים של מרבית האיגודים הרפואיים לטפל ברב קרעי המניסקוס בטיפול שמרני.
קרע במניסקוס טיפול שמרני
ההמלצות המרכזיות בטיפול השמרני הינן ביצוע פזיותרפיה ולקיחת נגדי כאב ודלקת. המטרה בפזיותרפיה הינה להחזיר את טווח התנועה, להוריד את הנפיחות ולשמר את התפקוד המפרקי. מטרת הטיפול בנגדי כאב ודלקת הינה לטפל בסימפטומים, קרי – להוריד את הכאב והדלקת, על מנת לאפשר שיקום תפקודי. יש לזכור שתרופות אלו (NSAIDS) מומלצות לשימוש קצר טווח ועלולות להזיק לסובלים מבעיות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת, כיב פפטי ועוד. זריקת סטרואידים יכולה להביא להקלה בכאב למשך תקופה מסויימת אך אינה נטולת תופעות לוואי ויש להפעיל שיקול דעת בשימוש באמצעי זה.