קרע במיניסקוס
קרע מניסקוס, לרוב, אינו מהווה סיבה לדאגה, למרות הכאב והפגיעה התפקודית הזמנית שנגרמת.
מחקרים מראים שקרע במניסקוס הינו נפוץ ביותר עם העלייה בגיל ו”התבגרות” הברך. אצל כשליש מהגברים בני 50 עד 59 וכחמישית מהנשים קיים קרע או נזק במניסקוס. שכיחות הקרע/נזק במניסקוס עולה עם הגיל – אצל יותר ממחצית (!) מבני 70 ומעלה קיים קרע זה.
קרע במניסקוס קיים כמעט אצל כל בני 50 ומעלה הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך.
מחקרים מראים כי אצל 80 עד 95% מאלו שנבדקים קיים קרע במניסקוס.
מתוך נתונים אלו ניתן להבין מספר פרטים:
- קרע במניסקוס הינו שינוי אפייני לעליה בגיל.
במרבית המקרים, אף אם הקרע מתאפיין בכאב וירידה תפקודית פתאומית – אין צורך להיבהל. - אם נשלח בן 50 ומעלה הסובל מכאב בברך לבדיקת MRI – רב הסיכויים שהבדיקה תעלה ממצא של קרע מניסקוס.
- גם אצל צעירים ישנם מקרים לא מעטים של קרעים מסוג זה, אך בניגוד לבני 40 ומעלה – ברב המקרים, בקרב צעירים הקרע הינו טראומטי.
קרע שנגרם בשל פציעות שונות כגון פציעות ספורט, נפילה ועוד ולא שינויים הקשורים לגיל.
חשיבות השליטה השרירית סביב הברך בקרע מניסקוס
למערכת השרירים סביב הברך והירך ישנה חשיבות מרכזית במניעת פגיעה וגרימה לקרע במניסקוס. חזרה לתפקוד לאחר פגיעה מסוג זה. כאשר המערכת השרירית סביב הברך חזקה ובעלת יכולות שליטה טובות. ביכולתה לשמור על עומסים מאוזנים בברך ולמנוע תנועות פתאומיות.
לאחר שארע קרע במיניסקוס נגרמת פגיעה למערכת השרירית. שריר הארבע-ראשי מתכווץ בחזקה על מנת לשמור על הברך. התכווצות השריר הארבע ראשי לאורך זמן מביאה להגדלת העומסים על פיקת הברך. יצירת כאב ודלקת בפיקה. מצב זה מתאפיין בכאבים בזמן
- ישיבה ממושכת
- קימה מישיבה
- כאב בירידה או עליית מדרגות
בנוסף, עם הזמן עוברים השרירים סביב הברך אטרופיה ומאבדים את התיאום והשליטה בברך. מצב זה חושף את הברך לפגיעה כרונית ולטראומה חוזרת. על מנת למנוע את ההתדרדרות הזו – יש לשקם את השליטה השרירית סביב הברך, בירך ובאגן.
מה זה מניסקוס?
מניסקוס או המנסיקוסים הינם שני אברונים דמויי סהרון הנמצאים במדור הפנימי וחיצוני של הברך. המניסקוס עשוי רקמה סחוסית-סיבית ותפקידו לשמש כ”בולם זעזועים”, מפזרי משקל ומורידי חיכוך בברך.
בעוד שבגיל צעיר המניסקוס הינו עבה ובשרני הרי שעם השנים ועם העלייה בגיל הוא נהיה דק. מאבד מנפחו ומהאלסטיות שלו. זוהי אחת הסיבות לכך שקרע מניסקוס כל כך נפוץ לאחר גיל 50.
קרע במניסקוס תסמינים
התסמינים (סימפטומים) האופייניים הינם:
- כאב חד ופתאומי בברך
- כאב מתמשך בברך
- נפיחות
- קושי ביישור הברך
- קושי מסויים בהליכה
אצל רב האנשים הסובלים מקרע, אין תלונות על כאב או שזכורה אפיזודה של כאב שחלפה לאחר תקופה מה. מרבית האנשים הסובלים מקרע במניסקוס אינם מודעים לכך.
בחלוף תקופה מאז ארע הקרע ייתכנו שינויים בתסמינים:
- שינוי במיקום ואופי הכאבים – הכאבים עוברים לקדמת הברך ומתרחשים יותר בעליה וירידת מדרגות ובקימה מישיבה
- אטרופיה – דלדול מסוים של הראש הפנימי של השריר הארבע ראשי
- Giving way – “בריחה” פתאומית של הברך תוך כדי הליכה
רב האנשים ה”סובלים” מקרע אינם חשים כאבים
רבים “מהסובלים” אינם זוכרים אירוע כאוב בעבר. עם זאת, אצל רבים מסתמן הקרע ככאב חד ופתאומי בברך. אל כאב הברך יכולה להתלוות נפיחות סביב הברך או מאחורי הברך. הנפיחות מופיעה לרב אחרי מספר שעות בשל יצירת נוזלים בעקבות גירוי הרקמה. ייתכנו מקרה שבהם הנפיחות תגיע מהר יותר. הגורם לכך הוא דימום עקב קריעת כלי דם המספקים את הצד החיצוני של המניסקוס. על אף שהדבר נשמע מפחיד, גם כאן, על פי רב, אין מקום לדאגה.
בחלק מהמקרים קיים קושי ביישור הברך
חשוב להבדיל בין “נעילה” של הברך לקושי ביישורה. נעילה של הברך מתרחשת בחלק קטן מהמקרים. לרב בקרב צעירים. זהו מצב בו חלק מהמניסקוס הקרוע “נתפס” כידית דלי על קצת עצם הירך. במצב זה הברך לרב נעולה בכיפוף והסובלים ממנו מגיעים מידית לבית החולים.
לעומת זאת, כאשר מדובר בקושי ביישור ניתן ליישר את הברך עד ל 5-15 מעלות מיישור מלא.
דבר זה קורה בעקבות גירוי של הפיקה, כיווץ הגנתי של השרירים המונע מליישר את הברך.
בחלוף מספר שבועות עד מספר חדשים מהאירוע משתנה לרב הכאב. נודד מהסדק מהמרווח המפרקי בצד הברך והופך לכאב בקדמת הברך. כאב המתרחש בירידה ועליית מדרגות או בקימה מישיבה
כמו כן, עקב פגיעה בשליטה השרירית ישנה התדלדלות של הראש הפנימי של השריר הארבע ראשי וייתכנו אירועים של “בריחת” ברך, עקב אבדן שליטה רגעי של השרירים המייצבים את הברך.
קרע מניסקוס גורמים
קרעי המניסקוס נחלקים לקרעי מניסקוס דגנרטיביים ולקרעים טראומטיים.
רוב קרעי המניסקוס הינם קרעים דגנרטיביים
קרעים הקורים עם העלייה בגיל בשל דלדול המניסקוס, הפגיעה וההיחלשות של הקולגן, המהווה מרכיב מרכזי במניסקוס, והשינויים במפרק הברך ובשרירים הסובבים אותו.
לרב, הקרעים הדגנרטיבים מתרחשים מעל גיל 40, עם זאת, יכולים להתרחש גם בגיל צעיר יותר עקב סיבות הגורמות לעומס על המניסקוס כגון השמנה.
קרעים טראומטיים כשמם כן הם, אלו קרעים המתרחשים בשל טראומה (פציעה)
קרעים אלו מתרחשים לרב מגילאי העשרה עד גיל 45. המנגנון הגורם לקרע טראומטי הוא לרב סיבוב המתרחש בין השוק לירך, לרב כאשר הרגל “נטועה” בקרקע, הברך הינה בכיפוף מסוים והגוף מסתובב ביחס לשוק.
במקרים רבים בהם מתרחש קרע ברצועה הצולבת אפייני שיהיה גם קרע או נזק במניסקוס.
מעל גיל 40 גם למרבית הקרעים ה”טראומטיים” ישנו מאפיין דגנרטיבי, שכן דלדולו של המניסקוס והירידה בשליטה השרירית מהווים מרכיבים משמעותי במנגנון הקרע ובתוצאותיו.
איך מאבחנים קרע במניסקוס
האבחנה של קרע זה נעשית על פי האנמנזה הנלקחת מהמטופל ועל ידי בדיקה פיזיקלית.
אנשים הסובלים מקרע במניסקוס יתארו את התסמינים שפורטו לעיל:
- כאב חד
- כאב בסדק המפרקי
- נפיחות במפרק
- קושי מסויים בהליכה
- לעיתים גם “בריחה”, Giving-way של הברך.
בבדיקה פיזיקלית ישנם שני מבחנים אופייניים אפלי ומקמורי.
במבחנים אלו מבצע הרופא או הפזיותרפיסט סיבוב של השוק לעומת הירך ורואה האם מופק כאב.
קרע במניסקוס טיפול
בעבר, התפיסה ברפואה היתה שהמניסקוס הינו שריד התפתחותי קדום ולא נחוץ (כמו המעי העיוור) ואין לו כל חשיבות ולכן במקרה שאובחן קרע מניסקוס היה נהוג להסיר את המניסקוס במלואו. בשני העשורים האחרונים נעשו מחקרים רבים בתחום שהראו את החשיבות האדירה שיש למניסקוס, אפילו אם נקרע בחלקו, בהגנה על הסחוס ועל המפרק. באיזורים במפרק בהם הוסר חלק מהמניסקוס נמדד עומס גבוה והאצה משמעותית בשחיקה המפרקית. מחקר שבדק את שכיחות החלפת המפרק בקרב אנשים שעברו כריתה מלאה של המניסקוס, כארבעים שנה לאחר כריתת המניסקוס – הוראה ששיעור החלפת מפרקי הברך בקרב אלו שעברו כריתה מלאה של המניסקוס עלה פי 132 (!) לעומת אנשים בעלי מאפייני גיל דומים שלא עברו כריתת מניסקוס. לאור תובנות אלו ולאור מחקרים רבים נוספים שפורסמו בספרות הרפואית בעשור האחרון ישנה המלצה גורפת בקווים המנחים של מרבית האיגודים הרפואיים לטפל ברב קרעי המניסקוס בטיפול שמרני.
כאשר מתרחש קרע, מפעיל הגוף אנזימים פרוטאוליטים, אנזימים אלו מטרתם לפרק את האזור הקרוע והפגוע כך שלא יפריע לתפקוד המפרק.
מנגנון זה, יחד עם חזרה מדורגת לפעילות, הינו המנגנון האבולוציוני לטיפול בקרע מניסקוס.
קרע במיניסקוס מידע על הניתוח.
ישנם מחקרים רבים המעידים על טיפול שמרני כתחליף יעיל ומשמעותי לניתוח קרע במניסקוס. עם זאת, רופאים רבים ממליצים דווקא על ניתוח בעיקר במקרים בהם הקרע משמעותי והסיבה להיווצרותו הינה טראומה שנגרמה ולא ניוון דווקא. היה והחלטתם לבצע ניתוח לרקע במיניסקוס, להלן נושאים שחשוב שתדעו.
הניתוח מתבצע בשני פתחים זעירים (ארטרוסקופיה). סיב אופטי מוחדר לאזור הברך, דרכו ניתן לראות תמונת וידאו של חלל הברך. תמונה חיה זו מאפשרת לרופא המנתח לבצע פעולה ניתוחית מבוקרת בחלל הברך דרך אותם חרירים שנפתחו לצורך כך.
בשלב הסקירה, מזהה הרופא את הקרע ומסיר באופן בררני ושמרני את המקטע הקרוע בלבד תוך כדי הקפדה על שימור רקמת המיניסקוס שלא נפגעה.
ברוב המקרים, קרע נוצר בשוליים הדקים הפנימיים של המיניסקוס. אזור זה לא מאפשר תפירה. הסרת החלק הקרוע של המיניסקוס לא מרידה מתפקודו ההגנתי של המיניסקוס.
במקרה בו זיהה הרופא שהקרע במיניסקוס הינו באזור ההיקפי שלו (האזור העבה יותר של המיניסקוס) וגילו של המטופל צעיר יחסית, ניתן לבצע תפירה ארטרוסקופית במקום שנפגע.
חשוב שתדעו: ההחלטה באם להסיר את החלק הפגוע או לתפור אותו מתבצעת רק בשלב בו אתם נמצאים בהליך הארטרוסקופיה שכן רק אז ידע המנתח את מצבכם לאשורו.
הליך השיקום לאחר ניתוח קרע במיניסקוס
להזכירכם, הניתוח הינו קצר יחסית, מתבצע דרך שני פתחים זעירים לצידי הברך. לכן, שלב ההחלמה שנגרם בשל הניתוח קצר יחסית. כמה שעות לאחר הניתוח משוחרר המטופל לביתו. לרוב, החזרה לשגרת העבודה מתבצעת כשבוע עד 10 ימים מתום הניתוח, ולאחר כשבועיים עד שלושה ניתן אף לחזור לעבודה פיזית.
- המשוחררים מניתוח ללא תפירת מיניסקוס משוחררים ללא תמיכה כלשהי להליכתם.
- המשוחררים מניתוח עם תפירת מיניסקוס ישוחררו עם קביים להם יזדקקו למשך שלושה שבועות.
בשתי קבוצות המנותחים, מומלץ מאד כחלק מהשיקום על ביצוע פיזיותרפיה באופן קבוע. לרוב, מפגש אחד עם פיזיותרפיסט וקבלת הדרכה מלאה על ביצוע תרגילים עצמאיים בבית מספקת.
האם ניתוח קרע במיניסקוס משליך על בריאות הברך בעתיד?
מחקרים רבים בעולם הראו קשר ישיר בין מטופלים שעברו ניתוח קרע במיניסקוס לעומת אחרים שלא עברו הליך ניתוחי. הקשר שנצפה במחקרים מצביע על עלייה משמעותית, בגילאים מאוחרים, בביצוע ניתוחי החלפת מפרק בקרב אנשים שעברו בצעירותם ניתוח קרע במיניסקוס. לעומת אחרים שטופלו באמצעים שאינם ניתוחיים שאחוז הניתוחים להחלפת מפרק בקרבם היה נמוך משמעותית.
קרע במניסקוס טיפול שמרני
ההמלצות המרכזיות בטיפול השמרני הינן ביצוע פיזיותרפיה ולקיחת נגדי כאב ודלקת. המטרה בפזיותרפיה הינה להחזיר את טווח התנועה, להוריד את הנפיחות ולשמר את התפקוד המפרקי. מטרת הטיפול בנגדי כאב ודלקת הינה לטפל בסימפטומים, קרי – להוריד את הכאב והדלקת, על מנת לאפשר שיקום תפקודי. יש לזכור שתרופות אלו (NSAIDS) מומלצות לשימוש קצר טווח ועלולות להזיק לסובלים מבעיות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת, כיב פפטי ועוד. זריקת סטרואידים יכולה להביא להקלה בכאב למשך תקופה מסוימת אך אינה נטולת תופעות לוואי ויש להפעיל שיקול דעת בשימוש באמצעי זה.
פורום קרע במיניסקוס
שאלות ותשובות בנושא קרע במיניסקוס
מהם התסמינים האופייניים לקרע במניסקוס?
תשובה: התסמינים האופייניים לקרע במניסקוס כוללים: כאב חד ופתאומי בברך, כאב מתמשך בברך, נפיחות, קושי ביישור הברך, וקושי מסוים בהליכה. עם זאת, חשוב לציין שרבים מהאנשים הסובלים מקרע במניסקוס אינם מודעים לכך ואינם חווים תסמינים.
מהי הגישה המומלצת כיום לטיפול בקרע מניסקוס?
תשובה: כיום, ישנה המלצה גורפת בקווים המנחים של מרבית האיגודים הרפואיים לטפל ברוב קרעי המניסקוס בטיפול שמרני. זאת בניגוד לגישה הישנה שדגלה בהסרה מלאה של המניסקוס. הטיפול השמרני כולל פיזיותרפיה, שימוש בנוגדי כאב ודלקת, ובמקרים מסוימים שימוש באפוסתרפיה.
מהי אפוסתרפיה וכיצד היא מסייעת בטיפול בקרע מניסקוס?
תשובה: אפוסתרפיה היא שיטת טיפול שהוכחה מחקרית כמפחיתה כאב ומשפרת תפקוד בקרב אנשים הסובלים מקרעי מניסקוס. השיטה כוללת כיוון של יחידות ביומכניות תחת הנעל באופן שמפחית עומסים מאזור הקרע ומאפשר תרגול של השליטה השרירית ללא כאב או בכאב מופחת. התרגול נעשה במשך כשעה ביום במהלך פעילויות יומיומיות, ולאחר מספר שבועות משתפרת השליטה השרירית במפרק והכאב פוחת.