קרע במיניסקוס

למרות הכאב והפגיעה התפקודית הזמנית שנגרמת, במרבית המקרים קרע מניסקוס אינו סיבה לדאגה. מחקרים מראים שקרע מניסקוס הינו נפוץ ביותר עם העליה בגיל ו"התבגרות" הברך. אצל כשליש מהגברים בני 50 עד 59 וכחמישית מהנשים קיים קרע או נזק במניסקוס. שכיחות הקרע/נזק במניסקוס עולה עם הגיל – אצל יותר ממחצית (!) מבני 70 ומעלה קיים קרע במניסקוס.

קרע מניסקוס קיים כמעט אצל כל בני 50 ומעלה הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך. מחקרים מראים כי אצל 80 עד 95% מאלו שנבדקים קיים קרע מניסקוס. מתוך נתונים אלו ניתן להבין שקרע במניסקוס הינו שינוי אפייני ביותר לעליה בגיל ולכן, במרבית המקרים, אף אם הקרע מתאפיין בכאב וירידה תפקודית פתאומית – אין צורך להיבהל. דבר נוסף העולה מנתונים אלו היא כי אם נשלח בן 50 ומעלה הסובל מכאב בברך לבדיקת MRI – רב הסיכויים שהבדיקה תעלה ממצא של קרע מניסקוס. גם אצל צעירים ישנם מקרים לא מעטים של קרע במניסקוס, אך בניגוד לבני 40 ומעלה – ברב המקרים, קרע המניסקוס בצעירים הינו טראומטי ולא דגנרטיבי. היינו, קרע שנגרם בשל פציעות שונות כגון פציעות ספורט, נפילה ועוד ולא שינויים הקשורים לגיל.

חשיבות השליטה השרירית סביב הברך בקרע מניסקוס

למערכת השרירים סביב הברך והירך ישנה חשיבות מרכזית במניעת קרע במניסקוס, חזרה לתפקוד וטיפול בכאב לאחר קרע מניסקוס. כאשר המערכת השרירית סביב הברך חזקה ובעלת יכולות שליטה טובות – ביכולתה לשמור על עומסים מאוזנים בברך ולמנוע תנועות פתאומיות שעלולות לגרום לקרע במניסקוס.

לאחר שארע קרע במניסקוס נגרמת פגיעה למערכת השרירית. שריר הארבע-ראשי מתכווץ בחזקה על מנת לשמור על הברך. התכווצות השריר הארבע ראשי לאורך זמן מביאה להגדלת העומסים על פיקת הברך וליצירת כאב ודלקת בפיקה – מצב המתאפיין בכאבים בזמן ישיבה ממושכת, קימה מישיבה וכאב בירידה או עליית מדרגות. בנוסף, עם הזמן עוברים השרירים סביב הברך אטרופיה (דלדול) ומאבדים את התיאום והשליטה בברך. מצב זה חושף את הברך לפגיעה כרונית ולטראומה חוזרת. על מנת למנוע את ההתדרדרות הזו – יש לשקם את השליטה השרירית סביב הברך, בירך ובאגן.

מה זה מניסקוס?

המניסקוסים הינם שני אברונים דמויי סהרון הנמצאים במדור הפנימי (מדיאלי) וחיצוני (לטראלי) של הברך. המניסקוסים עשויים רקמה סחוסית-סיבית ותפקידם לשמש כ"בולמי זעזועים" – מפזרי משקל ומורידי חיכוך בברך. בעוד שבגיל צעיר המניסקוס הינו עבה ובשרני הרי שעם השנים ועם העליה בגיל הוא נהיה דק ומאבד מנפחו ומהאלסטיות שלו. זוהי אחת הסיבות לכך שקרע מניסקוס כל כך נפוץ לאחר גיל 50.

קרע במניסקוס תסמינים

התסמינים (סימפטומים) האפייניים לקרע במניסקוס הינם:

כאב חד ופתאומי בברך
כאב מתמשך בברך
נפיחות
קושי ביישור הברך
קושי מסויים בהליכה

אצל רב האנשים עם קרע במניסקוס אין תלונות על כאב או שזכורה אפיזודה של כאב שחלפה לאחר תקופה מה. מרבית האנשים שלהם קרע במניסקוס אינם מודעים לכך.

בחלוף תקופה מאז ארע הקרע ייתכנו שינויים בתסמינים:

שינוי במיקום ואופי הכאבים – הכאבים עוברים לקדמת הברך ומתרחשים יותר בעליה וירידת מדרגות ובקימה מישיבה
אטרופיה – דלדול מסויים של הראש הפנימי של השריר הארבע ראשי
Giving way – "בריחה" פתאומית של הברך תוך כדי הליכה

קרע במיניסקוס אפוסתרפיה

רב האנשים ה"סובלים" מקרע במניסקוס אינם חשים כאבים ורבים מתוכם אף אינם זוכרים אירוע כאוב בעבר. עם זאת – אצל רבים מסתמן הקרע ככאב חד ופתאומי בברך. אל כאב הברך יכולה להתלוות נפיחות סביב הברך או מאחורי הברך (בייקר ציסט). הנפיחות מופיעה לרב אחרי מספר שעות בשל יצירת נוזלים בעקבות גרוי הריקמה. ייתכנו מקרה שבהם הנפיחות תגיע מהר יותר בשל דימום – עקב קריעת כלי דם המספקים את הצד החיצוני של המניסקוס. על אף שהדבר נשמע מפחיד – גם כאן, על פי רב, אין מקום לדאגה. בחלק מהמקרים קיים קושי ביישור הברך – חשוב להבדיל בין "נעילה" של הברך לקושי ביישור. נעילה של הברך מתרחשת בחלק קטן מהמקרים, לרב בצעירים, זהו מצב בו חלק מהמניסקוס הקרוע "נתפס" כידית דלי על קצת עצם הירך. במצב זה הברך לרב נעולה בכיפוף והסובלים ממנו מגיעים מיידית לבית החולים. לעומת זאת, כאשר מדובר בקושי ביישור ניתן ליישר את הברך עד ל 5-15 מעלות מיישור מלא. דבר זה קורה בעקבות גירוי של הפיקה ו-Guarding – כיווץ הגנתי של השרירים המונע מליישר את הברך.

בחלוף מספר שבועות עד מספר חדשים מהאירוע משתנה לרב הכאב, נודד מהסדק מהמרווח המפרקי בצד הברך והופך לכאב בקדמת הברך, כאב המתרחש בירידה ועליית מדרגות או בקימה מישיבה. כמו כן, עקב פגיעה בשליטה השרירית ישנה התדלדלות (אטרופיה) של הראש הפנימי (מדיאלי) של השריר הארבע ראשי וייתכנו אירועים של "בריחת" ברך, עקב אבדן שליטה רגעי של השרירים המייצבים את הברך.

קרע מניסקוס גורמים

קרעי המניסקוס נחלקים לקרעי מניסקוס דגנרטיביים ולקרעים טראומטיים.
רב קרעי המניסקוס הינם קרעים דגנרטיביים – קרעים הקורים עם העליה בגיל בשל דלדול המניסקוס, הפגיעה וההחלשות של הקולגן, המהווה מרכיב מרכזי במניסקוס, והשינויים במפרק הברך ובשרירים הסובבים אותו. לרב, הקרעים הדגנרטיבים מתרחשים מעל גיל 40, עם זאת, יכולים להתרחש גם בגיל צעיר יותר עקב סיבות הגורמות לעומס על המניסקוס כגון השמנה.
קרעים טראומטיים כשמם כן הם, אלו קרעים המתרחשים בשל טראומה (פציעה) – קרעים אלו מתרחשים לרב מגילאי העשרה עד גיל 45 . המנגנון הגורם לקרע טראומטי הוא לרב סיבוב המתרחש בין השוק לירך, לרב כאשר הרגל "נטועה" בקרקע, הברך הינה בכיפוף מסויים והגוף מסתובב ביחס לשוק. במקרים רבים בהם מתרחש קרע רצועה צולבת אפייני שקורה גם קרע במניסקוס.

מעל גיל 40 גם למרבית הקרעים ה"טראומטיים" ישנו מאפיין דגנרטיבי, שכן דלדולו של המניסקוס והירידה בשליטה השרירית מהווים מרכיבים משמעותי במנגנון הקרע ובתוצאותיו.

איך מאבחנים קרע במניסקוס

כמו כל אבחנה ברפואה גם האבחנה של קרע במניסקוס נעשית על פי האנמנזה (הראיון הרפואי) הנלקחת מהמטופל ועל ידי בדיקה פיזיקלית. אנשים הסובלים מקרע במניסקוס יתארו את התסמינים שפורטו לעיל – כאב חד, כאב בסדק המפרקי, נפיחות במפרק או קושי מסויים בהליכה ולעיתים גם "בריחה", Giving-way של הברך.
בבדיקה פיזיקלית ישנם שני מבחנים אפייניים – אפלי ומקמורי. במבחנים אלו מבצע הרופא או הפזיותרפיסט סיבוב של השוק לעומת הירך ורואה האם מופק כאב.

ככלל, בדיקה קלינית מספיקה על מנת לאבחן קרע מניסקוס, אך האבחנה הדפניטיבית של קרע מניסקוס תעשה בבדיקת הדמיה – MRI. עם זאת, כפי שצויין לעיל, קרע מניסקוס קיים אצל רב אלו בני ה 50 שלהם שינויים שחיקתיים בברך ולכן, אם נשלח אנשים בני 50 ומעלה עם כאב כלשהו בברך לבדיקת MRI – סביר שהבדיקה תמצא קרע במניסקוס. מציאת קרע מניסקוס בבדיקת MRI אינה מוכיחה שקרע המניסקוס הוא המקור לכאב בברך, על מנת להבין את מקור הכאב חשוב להבין את התסמינים ולבצע בדיקה פיזיקאלית.

קרע במניסקוס טיפול

בעבר, התפיסה ברפואה היתה שהמניסקוס הינו שריד התפתחותי קדום ולא נחוץ (כמו המעי העיוור) ואין לו כל חשיבות ולכן במקרה שאובחן קרע מניסקוס היה נהוג להסיר את המניסקוס במלואו. בשני העשורים האחרונים נעשו מחקרים רבים בתחום שהראו את החשיבות האדירה שיש למניסקוס, אפילו אם נקרע בחלקו, בהגנה על הסחוס ועל המפרק. באיזורים במפרק בהם הוסר חלק מהמניסקוס נמדד עומס גבוה והאצה משמעותית בשחיקה המפרקית. מחקר שבדק את שכיחות החלפת המפרק בקרב אנשים שעברו כריתה מלאה של המניסקוס, כארבעים שנה לאחר כריתת המניסקוס – הוראה ששיעור החלפת מפרקי הברך בקרב אלו שעברו כריתה מלאה של המניסקוס עלה פי 132 (!) לעומת אנשים בעלי מאפייני גיל דומים שלא עברו כריתת מניסקוס. לאור תובנות אלו ולאור מחקרים רבים נוספים שפורסמו בספרות הרפואית בעשור האחרון ישנה המלצה גורפת בקווים המנחים של מרבית האיגודים הרפואיים לטפל ברב קרעי המניסקוס בטיפול שמרני.

טיפול שמרני אפוסתרפיה

כאשר מתרחש קרע במניסקוס מפעיל הגוף אנזימים פרוטאוליטים – אנזימים למטרתם לפרק את האיזור הקרוע והפגוע כך שלא יפריע לתפקוד המפרק – מנגנון זה, יחד עם חזרה מדורגת לפעילות, הינו המנגנון האבולוציוני לטיפול בקרע מניסקוס.

קרע במניסקוס טיפול שמרני

ההמלצות המרכזיות בטיפול השמרני הינן ביצוע פזיותרפיה ולקיחת נגדי כאב ודלקת. המטרה בפזיותרפיה הינה להחזיר את טווח התנועה, להוריד את הנפיחות ולשמר את התפקוד המפרקי. מטרת הטיפול בנגדי כאב ודלקת הינה לטפל בסימפטומים, קרי – להוריד את הכאב והדלקת, על מנת לאפשר שיקום תפקודי. יש לזכור שתרופות אלו (NSAIDS) מומלצות לשימוש קצר טווח ועלולות להזיק לסובלים מבעיות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת, כיב פפטי ועוד. זריקת סטרואידים יכולה להביא להקלה בכאב למשך תקופה מסויימת אך אינה נטולת תופעות לוואי ויש להפעיל שיקול דעת בשימוש באמצעי זה.

אפוסתרפיה הוכחה מחקרית כמורידה כאב ומשפרת תפקוד בקרב אנשים הסובלים מקרעי מניסקוס –באנשים הסובלים מקרע מניסקוס – נעשה כיוון של היחידות הביומכניות תחת הנעל בצורה שתוריד עומסים מאיזור הקרע ותאפשר תרגול של השליטה השרירית ללא כאב או בכאב מופחת. קמירות היחידות מותאמת בצורה שתיצור הפרעה קלה ולא מורגשת ש"תחנך" מחדש את השרירים סביב הברך לשלוט במפרק בצורה מאוזנת. התרגול נעשה במשך כשעה ביום, בסביבתו הטבעית של המטופל ובפעולותיו היומיומיות ללא צורך להקדיש זמן מיוחד לתרגול. לאחר מספר שבועות משתפרת השליטה השרירית במפרק בצורה משמעותית והכאב פוחת גם כאשר המטופל הולך בנעליו הרגילות

פורום קרע במיניסקוס

באינטרנט קיימים פורומים בעברית כמו גם בשפות אחרות. בפורומים אלו ניתן להתייעץ עם אנשים – חלקם רופאים מוסמכים, על נושאים שונים. ההמלצה המקצועית היא תמיד להגיע לאבחון הכולל מפגש עם צוות רפואי ועריכת סדרת בדיקות מקיפה כדי להבין ממה באמת סובלים. מכאן, נדע גם כיצד לטפל בבעיה.

חשוב לציין בהקשר זה, שתהליך האבחון באפוסתרפיה הוא ללא עלות. האבחון כולל פגישה עם צוות רפואי ותהליך אבחון במעבדת ההליכה המתקדמת.