כאב בברך במעבר מישיבה לעמידה

כאב בברך במעבר מישיבה לעמידה מתעורר ברגע הקימה ממצב ישיבה מוכר היטב לרבים. ויש הסובלים מכאבי ברכיים בעיקר בעמידה. זו אינה תופעה שמוגבלת לגיל מסוים או לאורח חיים מסוים, אלא חוצה את כלל האוכלוסייה: מבוגרים, צעירים, בעלי מקצוע “יושבניים” ואף ספורטאים. לרב מדובר בכאב בקדמת הברך, סביב הפיקה, אך במקרים לא מעטים תתבטא התופעה בכאב ובנפיחות מאחורי הברך.

כאב הברך במעבר מישיבה לעמידה מתרחש לאחר שישבנו הרבה במשרד, מול הטלויזיה, נהיגה ממושכת, לרב יתרחש כאב דומה גם בעליה או בירידה במדרגות. בעבר- כשהליכה לקולנוע היתה בילוי נפוץ התופעה נקראה בספרות Movie Goers Syndrome . שם אחר בו התופעה הרחבה מכונה הינם patellofemoral pain syndrome (PFPS) וזאת על שום המנגנון הגורם לתופעה –  לפיתת שרירי הירך את פיקת הברך ויצירת עומס בין הפיקה (פטלה) לעצם הירך (פמור) הגורמת לכאב ודלקת.

כאבי ברכיים בכלל משפיעים על איכות החיים ועלולים להוביל להימנעות מפעילות גופנית ולהגבלת התנועה, כך שהשפעתם על בריאותנו משמעותית.

כאב בברך במעבר מישיבה לעמידה – מי סובל מתסמינים אלה ומדוע.

אצל בני הגיל השלישי. כאבי ברכיים אצל מבוגרים מוכרים ושכיחים. מדובר לרוב בתוצר של שינויים ניווניים במפרק הברך המלווה לרב בהעברת עומסים מהאגן, שנחלש עם הגיל , או מבעיה במפרקי הירך (שלעיתים אינה ידועה) הגורמת להעברת עומסים לברך. מדובר בתהליך איטי ומתמשך שבו הסחוס נשחק, מפרק הברך נעשה פחות חלק, ונוצרת תחושת קושי, נוקשות ולעיתים גם נפיחות.

בגילאי העבודה ובעיקר בקרב מי שיושב שעות ארוכות מול מחשב ישנה תופעה של כאבי ברכיים בישיבה, ניתן לזהות חולשה של השרירים התומכים בברך ובעיות תנועתיות שמובילות לעומס לא תקין. מצב זה, גם ללא נזק מבני ממשי, עלול לייצר כאב חוזר או תחושת החמרת כאבי הברכיים.

אצל ספורטאים, ובעיקר רצי מרחק ורוכבי אופניים, הכאב עשוי לנבוע מהפעלת יתר על גידים ומבנים תומכים סביב הפיקה. תופעות כמו “ברך רצים”, “ברך קופצים” (Runner’s Knees, Jumper’s Knee )  ), תסמונות גידיות שכיחות באוכלוסייה זו.

גם בקרב בני נוער, בעיקר בגיל ההתבגרות, לא נדיר לראות תלונות מסוג זה. אצלם, לרוב מדובר בשילוב של גמישות יתר, גדילה מהירה  ומצבים אנטומיים כמו Osgood Schlatter ( עומס ודלקת במקום בו גיד הפיקה מתחבר לעצם השוק) או זוית Q גבוהה – זווית גבוהה בין האגן\ירך למקום בו גיד הפיקה הפיקה מתחבר בעצם השוק  – זוית הגורמת לשרירי הארבע ראשי להסיט את הפיקה מעט הצידה ממסלולה וללחץ\חיכוך בין הפיקה לעצם הירך.

מכיוון שלעיתים העומסים על הברך גורמים לשינויים בסחוס הפיקה נהוג לעיתים לכנות את הבעיה Chondromalacia patellae (“ריכוך” של הסחוס הפיקתי) , אך מאחר וזהו רק סימפטום של מצב נרחב יותר השם הכולל הבא מתפיסה יותר רחבה של הבעיה הינו כאב ברך קדמי – Anterior Knee Pain

השפעת הכאב על החיים היומיומיים

תנועה פשוטה כמו קימה מכיסא הופכת לעניין מכאיב, ולעיתים אף מרתיע. כאבים בברך מובילים לתחושת חוסר נוחות יוצרת בהדרגה שינוי התנהגותי: הימנעות מקימה, הסתמכות על ידיים או רהיטים בעת קימה, והפחתה בפעילות גופנית.

1. בקרב מבוגרים, התוצאה עלולה להיות מעגל של הידרדרות: פחות תנועה, ירידה בכוח השרירים, אובדן ביטחון עצמי, ואף חשש מנפילות.
2. אצל צעירים, הכאב לעיתים מתקבל כ”מטרד זמני”, כתופעה שולית של כאבי ברכיים, אך ההשפעה על הרצון לפעול, לבצע פעילות ספורטיבית או ליזום תנועה עלולה להיות משמעותית.

מה גורם לכאב הזה דווקא ברגע הקימה?

כדי להבין את התשובה, חשוב להכיר את מנגנון התנועה. בזמן קימה מישיבה מתכווץ השריר הארבע-ראשי היוצא מאגן הירכיים ומעצם הירך המקורבת ומתחבר לעצם השוק (טיביה) המקורבת.

פיקת הברך משמשת כמנוף להגביר את הכח שיכול השריר להפעיל – חישובים ביומכניים מראים שהעומס בין הפיקה לברך בעת קימה מכיסא מגיע לפי שישה ממשקל הגוף – היינו, אצל השוקלים 80 ק”ג העומס יכול להיות קרוב לחצי טון (!)

כאשר השרירים שולטים במסלול הפיקה ומנתבים אותו נכון העומס מחולק היטב, אך כאשר האגן חלש, קיימת בעיה בירך או אחד מהמצבים האחרים שהוזכרו העומס הכבד לוחץ את פיקת הברך אל עצם הירך בצורה לא מתואמת וגורם לכאב, לעיתים שחיקה ולדלקת תגובתית – התרחבות של כלי הדם ויציאת נוזלים, תאי דם לבנים וציטוקים לחלל הברך .

להלן כמה מהסיבות האפשריות:

1. שינויים ניווניים במפרק הברך (אוסטיאוארתריטיס).
2. שינויים ניווניים (אוסטיאוארתריטיס) או התפתחותיים במפרק הירך .
3. Q-Angle  גבוה
4. דלקת או קרע בגיד הפיקה או בגיד הארבע ראשי.
5. קרע במניסקוס, גם אם קטן – לרב כאב שמתחיל בקרע עצמו גורם בהמשך להתכווצות מאומצת של השריר הארבע ראשי על מנת “להגן” על הברך ויביא לעומס , לדלקת ולכאב בקידמת הברך
6. חולשת שרירי ירך או עכוז, שגורמת להעברת עומס לא מאוזן לברך.
7. משקל עודף, שמגביר את הלחץ על המפרק.
8. גמישות יתר
9. מנופאוזה – הפסקת מחזור או גורמים אחרים הגורמים לירידה הורמונלית ולחולשה אגנית.
10. ניתוחים או פציעות עבר שמשנים את האיזון הביומכני.

איך נכון לגשת לאבחון?

כל טיפול בכאבי ברכיים, מכל סוג יתחיל באבחון.

1. תשאול מדויק הוא הבסיס: נסו לענות על השאלות הבאות באופן פרטני ומדויק. מתי הכאב מופיע, מה אופיו, האם יש תנועות שמחמירות אותו, האם קיימים קליקים או תחושת נעילה, ומה הרקע הרפואי של המטופל.
2. הבדיקה הגופנית תכלול הערכת טווחי תנועה, כוח שרירי, יציבות הפיקה, תגובת הברך ללחץ, ובחינת סימנים מובהקים לבעיות מניסקליות או גידיות.
3. בשלב הבא, כדי לאתר את מקורות הכאב ובכדי להעניק לרופא יכולת להמליץ על טיפול בכאבי הברכיים, תתבצע הדמיה לרוב רנטגן במנח עמידה שתסייע להעריך את מצב העצמות והמרווח המפרקי. במקרים מתקדמים או לא ברורים, MRI ייתן תמונה מעמיקה של הרקמות הרכות והמבנים הפנימיים. לעיתים נדרש גם בירור מעבדתי, בעיקר כאשר יש חשש למצב דלקתי מערכתי. מעבר לכך – בדיקה מסוג Diers 4D Motion יכולה להראות את השפעת עבודת השרירים והעצבים על תפקוד האגן, מפרקי הירך והברכיים ולכוון את הרופא העוסק בתחום לפתרונות טיפוליים.

מהם אמצעי הטיפול הקיימים?

ברוב המקרים, ניתן להתחיל בטיפול שמרני, שכולל:

• תרגול פיזיותרפי ממוקד לחיזוק השרירים התומכים.
• טיפול ביומכני מותאם אישית כמו אפוסתרפיה לחיזוק מהיר ויעיל של מערכות השריר ולאיזון וחלוקת עומסים נכונה על מפרקי הגוף.
• שימוש בתומכי ברך או מדרסים.
• נטילת תרופות אנטי דלקתיות לפי צורך.
• שינוי הרגלים. ירידה במשקל, התאמת תנוחת ישיבה או פעילות.

כאשר אין שיפור, ניתן לעבור לשלב הבא,

• הזרקות של סטרואידים, חומצה היאלורונית לשיפור הסיכוך או PRP (פלזמה עשירה בטסיות) לעידוד ריפוי.

במקרים מסוימים, בעיקר כאשר יש נזק מבני מתקדם או מגבלה תפקודית חמורה, נשקלת התערבות כירורגית:

• ארתרוסקופיה – לרב אינה מבוצעת במקרים מסוג זה.
•  ניתוח להחלפת מפרק הברך.

כאב בברך במעבר מישיבה לעמידה. תסמין הדורש אבחון וטיפול.

שאלות ותשובות נפוצות