ירך ימין נרדמת
יש תחושות שהגוף שולח ואי אפשר להתעלם מהן. אחת מהן היא תחושת נימול, שריפה או הירדמות באזור הירך – תופעה שמטופלים רבים מתארים במשפט פשוט: “הירך שלי נרדמת”. לרוב הם מוסיפים: זה קורה בעיקר בירך ימין, לפעמים אחרי עמידה, ישיבה ארוכה או אפילו בזמן הליכה. אבל מה עומד מאחורי אותה ירך רדומה, מתי זו רק תחושת לחץ חולפת ומתי מדובר בסימן לבעיה עצבית ממשית שדורשת טיפול?
מי סובל מתופעת ירך ימין נרדמת?
התופעה שכיחה הרבה יותר ממה שחושבים. היא פוגעת בגברים ובנשים כאחד, לרוב מגיל ארבעים ומעלה, אך גם צעירים הסובלים מעודף משקל או מאורח חיים יושבני עשויים לחוות אותה. בין הקבוצות הנפוצות: נהגים, עובדי משרדים, נשים בהריון, חובבי ספורט עם בגדים הדוקים מדי, ואנשים העובדים בעמידה ממושכת. אצל רבים מהם מופיעה הרגשה של רגל רדומה, חוסר תחושה בצד החיצוני של הירך, או תחושת עקצוץ ושריפה שמתגברת בלילה.
למה ירך ימין נרדמת?
אחד הגורמים הנפוצים ביותר לתחושת ירך רדומה נקרא בשפה הרפואית “מרלגיה פרסטטיקה”. מדובר בלחץ או גירוי של עצב תחושתי ” lateral femoral cutaneous nerve” עצב שעובר באזור המפשעה ומספק תחושה לחלק החיצוני של הירך. כאשר הוא נלחץ, נמתח או נלכד, מופיעה אותה תחושת נימול או כאב.
סיבה נוספת לתחושת ירך רדומה או רגל רדומה בעמידה ובהליכה הינה לחץ עצבי מהגב לרב בשל היצרות תעלת השדרה Spinal Stenosis . תופעה זו נקראת פסאודו-קלאודיקציה . תופעה דומה אך ממקור אחר הנקראת קלאודיקציה תגרום לתחושות דומות ( לרב בשוק ולא ירך) ומקורה מבעיה בזרימת הדם.
גורמים אפשריים כוללים:
- עודף משקל או עלייה מהירה במשקל.
- בגדים הדוקים, חגורות לוחצות או נשיאת טלפונים כבדים בכיס.
- עמידה ממושכת או ישיבה ממושכת.
- פציעות בגב התחתון או באזור האגן.
- סוכרת, שיכולה לגרום לשינויים בתחושת העצבים.
חשוב להבין שלא כל כאבים בירך נובעים מהעצב הזה. לעיתים מדובר בשחיקת סחוס במפרק הירך, בדלקת בגידים, או בהקרנה מעמוד השדרה התחתון. לכן האבחון המדויק הוא שלב קריטי בדרך להחלמה.
איך זה משפיע על חיי היומיום?
תחושת הירדמות בירך נראית תחילה כמצב קל, אך כשהיא מתמשכת, היא משנה את ההתנהלות היומיומית. אנשים נזהרים מלשבת זמן רב, חוששים להיכנס לרכב או לעמוד בתור. חלקם מתארים כאבים בירך ובשוק, שמקשים על הליכה ועל שינה. אחרים מספרים שהתחושה מתגברת בלילה ומעירה אותם משינה. עם הזמן נוצרת גם תחושת חרדה החשש שהבעיה תחמיר או תגרום לנזק עצבי קבוע.
איך מאבחנים את הבעיה?
האבחון מתבסס על שילוב של תשאול מדויק, בדיקה גופנית ולעיתים בדיקות עזר.
שלבי האבחון כוללים:
- שיחה רפואית מקיפה. הרופא בוחן את ההיסטוריה הרפואית, אורח החיים, סוג העבודה והפעילות הגופנית.
- בדיקה פיזיקלית. בוחנים את טווח התנועה, את הרגישות בירך ואת מיקום התחושה. לעיתים נבדק גם הגב התחתון כדי לוודא שאין לחץ עצבי גבוה יותר.
- בדיקות הדמיה. במקרים בהם יש חשד לפגיעה מבנית (כמו פריצת דיסק או לחץ באגן), נעשה שימוש ב-MRI או אולטרסאונד.
- בדיקות הולכה עצבית. במקרים כרוניים או מורכבים, בודקים את מהירות הולכת העצב כדי להעריך את מידת הפגיעה.
- אם ביצעתם בדיקות וטיפולים ואתם עדיין כאובים קיים מקום לנסות בדיקת הדמיה בשם Diers 4D Motion – בדיקת הדמיה תפקודית הבודקת את תפקוד עמוד השדרה, האגן, הירך, השוק והשרירים והעצבים המפעילים אותם. הבדיקה אינה משתמשת בקרינה מסוכנת ומבוצעת תוך כדי תנועה – עמידה והליכה . בניגוד לCT ו MRI המבוצעים בשכיבה חסרת תנועה.
מה כולל תהליך הטיפול והשיקום?
המטרה העיקרית בטיפול היא לשחרר את הלחץ מהעצב ולהחזיר תחושה ותנועה תקינה. הטיפול מתחיל בגישה שמרנית ללא צורך בניתוח.
שלבי הטיפול כוללים:
- שינוי אורח חיים: הפחתת משקל, הימנעות מבגדים לוחצים והחלפת הרגלים יומיומיים כמו ישיבה ממושכת.
- טיפול פיזיותרפי: תרגילים לחיזוק שרירי הליבה והאגן, מתיחות עדינות לשחרור לחץ מהמפשעה ושיפור זרימת הדם לאזור.
- טיפול ביומכני מתקדם: במקרים בהם קיימת הפרעה בהליכה או פיצוי תנועתי, ניתן לשלב טכנולוגיות שמאזנות מחדש את דפוס ההליכה, מפחיתות עומסים על מפרקי הירך ומסייעות בהקלה על כאבים בירך. אחד הטיפולים המוכרים והמוערכים ביותר בארץ ובעולם בתחום זה הוא טיפול אפוסתרפיה.
- תרופות לשיכוך כאב או להפחתת דלקת: במצבים חריפים, משולבות תרופות נוגדות דלקת או מרגיעות עצבים.
- הזרקות ממוקדות: לעיתים מבוצעות הזרקות סטרואידים מקומיות להפחתת הלחץ סביב העצב.
- טיפול שיקומי משולב: במקרים כרוניים, משלבים בין פיזיותרפיה, תרגול תנועה מבוקר וטיפולים משלימים כמו הידרותרפיה, דיקור או טיפול עצבי ממוקד.
טיפולים מתקדמים בעולם הרפואה
במרכזים רפואיים ברחבי העולם, הגישה כיום מתמקדת בשיקום תפקודי כלומר, לא רק להפסיק את הכאב אלא להחזיר את הגוף לתנועה טבעית. בטיפולים מודרניים משתמשים בשיטות המדמות הליכה נכונה ומפחיתות עומס על האזור הנפגע.
אצל מטופלים הסובלים גם מבעיות גב נלוות, משולבים תרגילים לשיפור היציבה, תנועה נכונה של האגן ושחרור שרירים מכווצים. כל אלה נועדו למנוע הישנות של הבעיה ולשפר את היכולת לחיות ללא מגבלות.
סיכום לפני הירדמות הירך
תחושת ירך רדומה או רגל רדומה אינה מצב שצריך להקל בו ראש. היא אולי מתחילה כלחץ קל, אך עלולה להפוך לכאב כרוני אם לא מטפלים במקור הבעיה. החדשות הטובות הן שבאבחון נכון ובתהליך שיקומי מותאם אישית מרבית המטופלים חוזרים לחיים מלאים, פעילים וללא מגבלה.
ירך ימים נרדמת? זה זמן להתעורר לאבחן ולטפל.
שאלות ותשובות נפוצות
כיצד ניתן לדעת אם מקור הבעיה הוא במפרק הירך עצמו או בעצבים באזור הגב?
האבחנה מתבצעת באמצעות בדיקה רפואית ופיזיקלית מדויקת. הרופא בוחן את טווחי התנועה, בודק רגישות לאורך הירך והמפשעה ולעיתים מבצע בדיקות הדמיה כמו MRI או בדיקות הולכה עצבית. כאשר מדובר במרלגיה פרסטטיקה, הלחץ הוא לרוב חיצוני וממוקם באזור המפשעה. לעומת זאת, אם יש גם כאבים בירך המקרינים לצוואר או לגב, ייתכן שמדובר בלחץ שמקורו בעמוד השדרה. כאב הנובע מהיצרות תעלת השדרה יתרחש בעמידה או הליכה ויירגע בישיבה או שכיבה. לכן האבחון חשוב כדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר.
אילו טיפולים קיימים כיום להקלה על תחושת הירדמות וכאב בירך?
הטיפול מתחיל בשינוי אורח חיים - הפחתת משקל, הימנעות מבגדים צמודים וישיבה ממושכת. במקביל ניתנים טיפולים פיזיותרפיים לשחרור לחץ מהמפשעה ולשיפור היציבה. במקרים של כאבים בירך חזקים או תחושת רגל רדומה מתמשכת, נעזרים גם בטכנולוגיות ביומכניות מתקדמות כמו אפוסתרפיה לשיקום ההליכה ולשחרור עומסים, ולעיתים מבוצעות הזרקות ממוקדות להפחתת הדלקת סביב העצב. במקרים נדירים בלבד יש צורך בהתערבות ניתוחית לשחרור העצב הלכוד.
















