פריצת דיסק, התסמינים והטיפול
פריצת דיסק, או בלט דיסק, הינה מצב של שחיקה ברקמת הדיסק שבין חוליות עמוד השדרה.
- לא תמיד אדם שיש לו פריצת דיסק יחוש כאב או הגבלה בתפקוד
- תחושת הכאב עלולה להשתנות בין אדם לאדם, וכן רמת הכאב
- פריצת דיסק נגרמת בדרך כלל כתוצאה משחיקה רבת שנים של המבנים בעמוד השדרה.
עמוד השדרה שלנו מורכב מחוליות חוליות כשרשרת ארוכה המתחילה בצוואר ויורדת מטה במורד הגוף. החוליות מופרדות על ידי טבעות סחוס המכילות חומר ג’לטיני.
במצב בו מתערערת יציבות הגוף, טבעות אלה סופגות לחץ של מאות קילוגרם. דיסקים אלו בולמים את הזעזועים המופעלים על עמוד השדרה.
באפריל 2016 התפרסמו בעיתון New England Journal of Medicine, שתי תמונות MRI. בתמונות נראו תוצאות בדיקת MRI של אישה שסבלה מפריצת דיסק חריפה.
פריצת הדיסק, כך נכתב, לוותה בכאב ונימולים ברגל.
- בתמונה הראשונה
ניתן היה לראות דיסק הבולט מאוד לתוך תעלת השדרה, גורם להיצרות התעלה ולוחץ על שורשי העצב. - התמונה השנייה
נלקחה מבדיקת MRI אותה עברה האישה לאחר חמישה חדשים של טיפול שמרני.
בבדיקת ה MRI השנייה אין יותר עדות לפריצת דיסק בגב. הדיסק חזר למקומו, ההיצרות נעלמה וכך גם הלחץ על שורשי העצב.
בלט דיסק או פריצת דיסק קיימים בקרב יותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת, בדרך כלל ללא תסמינים
ב-2013 התפרסם בספרות הרפואית מאמר שריכז 33 עבודות מחקר שביצעו בדיקות MRI באלפי נבדקים.
הממצאים המסכמים מראים שבלט דיסק קיים בקרב
- 30% מבני ה-20
- 40% מבני ה-30
בלט דיסק קיים בקרב - אחד מכל שני בני 40
- שניים מתוך כל שלושה מבני ה–50 עד 60
- אצל שלושה מתוך כל ארבעה אנשים בגילאי ה-70 ומעלה.
המחקר הראה שגם פריצת דיסק קיימת כממצא מקרי אצל 20 עד 30 אחוז מהאוכלוסיה.
מחקרים נוספים מראים כי גם אצל אלו שאובחנו בבדיקת MRI עם בלט דיסק או פריצת דיסק. כאב הגב לרוב אינו משוייך לממצאים אלו והינו, למעשה, כאב גב לא ספציפי.
היינו, בלט דיסק ופריצת דיסק הינם שני המצבים האורטופדיים הנפוצים ביותר באוכלוסיה ועם זאת אצל רב האנשים הדבר אינו גורם לכאב או לסימפטומים אחרים.
כיצד זה ייתכן? מדוע חלק קטן מהאנשים סובלים מסימפטומים המשוייכים לבעית הדיסק בעוד הרב לא סובלים מכך?
נראה שלפחות חלק מהסיבות לכך ידועות. על מנת להבין זאת יש להסתכל על הגב בצורה רחבה ולא להתייחס רק לדיסקים ולחוליות שהינם שייכים למייצבים הסטטיים.
יש להבין כי הגב מורכב גם משרירים, אשר להם השפעה ניכרת על העומסים, על המצבים הדלקתיים ואפילו על הרכבם הביולוגי של הדיסקים.
בהמשך עמוד זה נרחיב ונסביר על
- תפקוד הגב והדיסקים
- כיצד ניתן לטפל בבעיות הקשורות בדיסק ולנסות למנוע את הישנותן
- עד כמה חשובה השליטה השרירית לטיפול במקרים אלו ובמניעתם
- נתייחס גם למיעוט הקטן של המקרים המחייבים התערבות ניתוחית דחופה
חוליות, דיסקים, רצועות, עצבים וכיצד השרירים מכתיבים את העומס בין החוליות ואת יציבות כל המערכת
עמוד השדרה “יושב” על עצם הסקרום הבנויה מחמש חוליות המאוחות זו לזו ונקראות חוליות S1 עד S5. בתחתית חוליה S5 ישנן עוד שלוש עד חמש חוליות קטנות המאוחות זו לזו ונקראות עצם הזנב. עצם הסקרום נושאת את עומסי עמוד השדרה ומעבירה אותם אל אגן הירכיים. מעל עצם זו, ניצבות 24 חוליות המופרדות ביניהן בדיסקים בין חולייתיים.
- הדיסקים נועדו לשמור על הרווחים בין החוליות ולספוג את העומסים העוברים בין החוליות.
- עומסים אלו יכולים להגיע לכדי מאות קילוגרמים על דיסק בודד
- בלב כל דיסק נמצא גרעין נוקשה מעט יותר הנקרא נוקלאוס פולפוזוס
עמוד השדרה
- עמוד השדרה המתני
מהווה את ה”גב התחתון” ישנן חמש חוליות. חוליות אלו נקראות חוליות לומבריות ועל כן נמנות L1 עד L5. חוליה L5 הינה התחתונה והינה משיקה לחוליה S1. מסיבות מבניות עוברים הרבה עומסים על החוליות התחתונות של עמוד השדרה המתני L3 ,L4 ,L5. באזורים אלו נראה יותר פתולוגיות הקשורות בדיסק. - עמוד השדרה החזי
מעל עמוד השדרה המתני נמצא עמוד השדרה החזי שמהווה חלק מ”הגב העליון”. עמוד השדרה החזי בנוי משתים עשרה חוליות הנמנות T1 עד T12. - עמוד השדרה הצווארי
מעל עמוד השדרה זה נמצא עמוד השדרה הצווארי . עמוד השדרה הצווארי מונה שבע חוליות – C1 עד C7.
חשיבות השליטה השרירית בתפקוד הגב ובשמירה על יציבותו
- כיצד גופנו מצליח לייצב את אותו “תורן” ארוך ומורכב הבנוי חוליות ודיסקים?
- כיצד הוא שומר על עומסים תקינים בין החוליות?
התשובה נמצאת במערכת שרירית מתואמת ומתוחכמת השולטת בצורה אלגנטית וקואורדינטיבית בכל חוליה בנפרד ומתאמת את תנועת עמוד השדרה. המערכת השרירית דואגת שכל חוליה תהיה ב”מצב ניטראלי”, לעומת החוליה שמתחתיה ומעליה, מצב בו העומסים מאוזנים והגב מתפקד בצורה מיטבית. השליטה של המערכת השרירית משפיעה גם על גמישותו של הדיסק הבין חולייתי ושלמותו. בנוסף המערכת דואגת לשיווי משקל ביולוגי.
שרירים רבים מעורבים בייצוב הגב,
- שרירים קטנים, השולטים בתנועות בין חוליה לחוליה.
- שרירים גדולים ומאסיביים, שרירים “גלובאליים” המייצבים את הגב בצורה כוללת.
מעבר לכך מעורבים בייצוב הגב שרירים חשובים נוספים
- שרירי האגן וריצפת האגן
- השרירים העמוקים בבטן
- שריר הסרעפת.
מה קורה לשליטה השרירית במקרה של פריצת דיסק סימפטומטית? ומדוע כה חשוב להחזיר את השליטה השרירית על מנת לטפל בכאב
בכל כאב גב, בייחוד בפריצת דיסק כאובה, קיימת חולשה ויציאה משליטה של המערכת השרירית. ממצב של ייצוב קואורדינטיבי ומתואם של הגב המערכת עוברת להתכווצות חזקה סביב האיזורים הכאובים והדיסק הבולט שהגוף חש כי אינם יציבים. התכווצות חזקה זו, שאנו חשים לעיתים כ”גב תפוס” גורמת לכאב ומעלה את העומסים.
עומסים אלו גורמי לדלקת מכנית ולבצקת וכך נוצר מעגל מרושע בו התכווצות השרירים החזקה גורמת ליותר עומסים בין החוליות, עליה של הבצקת והפרשה של חומרים דלקתיים. כל אלו משפיעים על חוט השדרה או על שורשי העצבים היוצאים מעמוד השדרה וגורמים לכאב, הקרנה ובמקרים קשים לחולשה וחסר תחושתי.
שיקום של המערכת השרירית ויכולת השליטה שלה בגב ובחוליות הינו אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בטיפול בפריצות דיסק ובמניעתם.
פריצת דיסק תסמינים
- כאב ותחושת “הרדמות” יורגשו בדרך כלל בצד אחד של הגוף.
פריצת דיסק מותנית תקרין לרגל, צווארית עשויה להקרין ליד ולעיתים לאברים נוספים - תחושת נימול, דגדוג או שריפה לפעמים יורגשו לאורך הגפה או באזור מסוים בגב או בעכוזים.
- כאב המחריף אחר ישיבה או עמידה ממושכים
- כאב המחריף בהליכה הינו סימפטום מתאים להיצרות של תעלת השדרה או של נקבי המוצא של העצבים מעמוד השדרה.
סימפטומים המחייבים התערבות רפואית דחופה
במיעוט קטן של המקרים ישנו צורך בהתערבות כירורגית דחופה על מנת למנוע נזק קבוע. מדובר במקרים בהם מופיע באופן פתאומי חסר נוירולוגי.
- צניחת כף רגל או חולשה פתאומית בגפה
- אבדן שליטה על סוגרים (בריחת שתן או צואה)
- קושי פתאומי במתן שתן.
מקרים אלו קורים לעיתים רחוקות למדי, אך יש להיות מודע להם ולגשת לחדר מיון ללא דיחוי.
פריצת דיסק אבחון
אבחון של פריצת דיסק נעשה על פי הסימפטומים, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות הדמיה ובדיקות נוספות.
התסמינים הינם אלו אשר תוארו לעיל
- כאב
- תחושת נימול
- דגדוג
- שריפה או “הרדמות”
- ולעיתים אף חסר נוירולוגי.
בבדיקה רפואית ניתן למצוא מספר ממצאים
- לעיתים תיתכן אפשרות לראות דלדול שרירי בגפה מושפעת
- תיתכן ירידה בתחושת מגע או תחושה עמוקה (מיקום במרחב וויברציה) או שינויי לעומת גפה נגדית
- ייתכנו רפלקסים מוגברים או מוחלשים
- תיתכן ירידה בכח גס
- כיפוף במפרק הירך ל-90° ברגל ישרה יפיק כאב אפייני לבעיית הדיסק
- הליכה ועמידה על רגל אחת יכולה לחשוף חולשה באגן או בגפה, כמו כן, ייתכנו שינויים בהליכה
מלבד הבדיקה הפיזיקאלית ניתן לבצע צילום רנטגן, בדיקת CT או MRI. צילום רנטגן אינו מיטבי לאבחנה של פריצת דיסק אך יכול לסייע לשלול גורמים אחרים ולעיתים להדגים פריצת דיסק. בדיקה ה MRI רגישה יותר מבדיקת ה CT שכן היא מדגימה באופן טוב יותר את הדיסק ורקמות רכות אחרות. יש לזכור שבלט דיסק ו\או פריצת דיסק קיימים בעשרות אחוזים מהאוכלוסיה ויתגלו ברב בדיקות ה CT שנבצע מעל גיל מסויים ולכן בדיקת ההדמיה לא עומדת בפני עצמה אלא באה לחזק ממצאים שנמצאו בבדיקה הקלינית – סימפטומים ובדיקה פיזיקאלית.
בדיקה נוספת שעשויה לחזק ממצא קליני של פריצת דיסק הינה בדיקת EMG – בדיקה זו בודקת את יכולת ההולכה בעצבים המושפעים עקב פריצת הדיסק. במקרה שהדיסק אכן לוחץ ופוגע בשורשי העצב ייתכנו שינויים בהולכה.
האם פריצת דיסק עוברת?
ההחלמה מפריצת דיסק אורכת בדרך כלל 4-6 שבועות. רוב האנשים יצטרכו לבצע תרגילי התעמלות מתאימים ולעיתים יזדקקו גם למשככי כאבים. טיפול אפוסתרפיה עשוי להתאים לסובלים מפריצת דיסק או בלט דיסק. אפוסתרפיה היא שיטת טיפול המבוססת על מערכת הליכה ותפקידה לשפר את תפקוד השרירים סביב הגב התחתון והגפיים התחתונות ולסייע לכאבים הנגרמים כתוצאה מפריצת דיסק או בלט דיסק. מערכת ההליכה מורכבת מרפידות ביו-מכאניות שמוצמדות לסולייתן של נעליים מיוחדות ומסיתה את העומס מהאזור הפגוע. כמו כן, השימוש באפוסתרפיה מקל על עבודת השרירים ובונה את יכולתם בהדרגה.