למה יש קליקים בקרסול
קליקים בקרסול הם תופעה שכיחה, ולעיתים מטרידה, המופיעה בקרב קשת רחבה של מטופלים. יש מי שחווים קליקים ללא כל כאב, רעשים במפרק הקרסול, קליקים בקרסול ללא כאב ולעומתם אחרים מתארים צליל מלווה בכאב חד, נפיחות או תחושת חוסר יציבות. עבור חלק מהמטופלים זו תופעה חולפת, אך אצל אחרים היא מצב חוזר ונשנה המשפיע על איכות החיים.
מהן קבוצות האוכלוסייה ששואלים למה יש לי קליק בקרסול?
- צעירים ובני נוער פעילים ספורטיבית. קליקים מופיעים בעיקר במהלך פעילות הכוללת קפיצות, ריצות ושינויי כיוון חדים.
- מבוגרים בגילאי הביניים אצלם התופעה נפוצה על רקע נקעים חוזרים, חולשת שרירים סביב הקרסול או מבנה כף רגל לא תקין.
- אוכלוסייה מבוגרת. קליקים עשויים להיות תוצאה של שחיקת סחוס, ניוון מפרקי, ירידה באיכות הרצועות וגידים או שינויים מבניים בעצמות הקרסול.
- מטופלים לאחר טראומה. פציעות קודמות בקרסול כמו שברים או ניתוחים משאירות לעיתים שינויים אנטומיים שמלווים בקליקים קבועים.
מהן הסיבות והגורמים לקליקים בקרסול?
הקליקים, הסיבות לרעש בקרסול, יכולים לנבוע ממגוון מנגנונים:
- תנועה של גידים ורצועות: לעיתים גיד מחליק על פני בליטה גרמית או רצועה נמתחת וחוזרת למקומה תוך השמעת צליל. במקרה זה מדובר בתנועה לא תקינה במפרק הקרסול.
- בורסה מגורה או מודלקת: חיכוך יתר יוצר רעש שמורגש בעיקר בתנועה חוזרת.
- פגיעה סחוסית או שברי סחוס זעירים: חלקיקי סחוס חופשיים בתוך המפרק עלולים לגרום לקליקים, לעיתים מלווים בכאב ובתחושת חסימה.
- שינויים ניווניים במפרק: שחיקת סחוס יוצרת משטחים לא אחידים המתחככים זה בזה ויוצרים רעש.
- בעיות יציבה ומבנה כף רגל: כף רגל שטוחה או קשת גבוהה יוצרת עומסים לא מאוזנים, ומגבירה סיכוי להופעת קליקים.
השפעת הקליקים על אורח חיינו.
עבור חלק מהמטופלים מדובר בתופעה קוסמטית בלבד, אך כאשר הקליקים מלווים בכאב, נפיחות או חוסר יציבות, הפגיעה משמעותית:
- מגבלות בהליכה, ריצה ועלייה במדרגות.
- קושי לעסוק בפעילות ספורטיבית עקבית.
- חשש מתנועה או ממאמץ, המוביל לירידה בכושר ולפגיעה במצב הבריאותי הכללי.
- במקרים כרוניים פגיעה בביטחון העצמי ובתחושת השליטה על התנועה, ולעיתים גם השפעה על איכות השינה בשל כאבים בלילה.
הליך האבחון
כדי למצוט טיפול בקליקים בקרסול יש לאבחן לעומק את הגורמים. האבחון דורש גישה שיטתית כדי להבדיל בין מצב תמים לבין בעיה הדורשת טיפול:
- אנמנזה מפורטת. מתי מופיעים הקליקים, האם הם מלווים בכאב או נפיחות, האם קיימת היסטוריה של נקעים, טראומות או מחלות מפרקים.
- בדיקה גופנית. הערכת יציבה, טווחי תנועה, זיהוי נקודות רגישות, האזנה ובדיקה ידנית של הגידים והרצועות תוך כדי תנועה.
- בדיקות הדמיה. צילום רנטגן לשלול שינויים גרמיים ושברים ישנים. אולטרסאונד מאפשר צפייה בזמן אמת בגידים ובחיכוך שלהם, MRI מספק תמונה מלאה של סחוס, רצועות ורקמות רכות, ויכול לזהות שברי סחוס או קרעים חלקיים.
- בדיקות נוספות. לעיתים נדרשות בדיקות דם לשלול תהליכים דלקתיים סיסטמיים או מחלות ראומטולוגיות.
אפשרויות טיפול
הטיפול יותאם אישית למטופל או המטופלת בכפוף לסיבת הקליקים ולמידת ההפרעה:
טיפול שמרני:
- פיזיותרפיה לחיזוק שרירי השוק ושיפור שיווי המשקל.
- אפוסתרפיה לחיזוק מערכות השרירים התומכים במפרק והשליטה העצבית-שרירית, לאיזון חלוקת העומסים ולשיקום מיטבי.
- התאמת מדרסים או נעליים להפחתת עומס לא מאוזן.
- מנוחה יחסית, קירור והפחתת פעילות הגורמת להחמרת הסימפטומים.
- תרופות אנטי דלקתיות במצבים בהם יש כאב ונפיחות.
טיפולים מתקדמים:
- הזרקות מקומיות של סטרואידים לבורסה מודלקת או סביב גיד מגורה.
- הזרקות ביולוגיות כגון PRP לשיקום רקמות פגועות.
התערבות ניתוחית:
- ניקוי המפרק מחלקיקי סחוס חופשיים.
- תיקון רצועות או גידים פגועים.
- במקרים חמורים של שחיקה מתקדמת מתבצעים ניתוחי שחזור או החלפת מפרק.
סיכום
האם זה מסוכן? מתי קליקים בקרסול מסוכנים או מסכנים את בריאותנו? קליקים בקרסול אינם תמיד סימן לפתולוגיה חמורה, אך כאשר הם חוזרים ונשנים, מלווים בכאב או פוגעים באיכות החיים, חשוב לבצע אבחון יסודי ולהתאים טיפול נכון. תפקיד רופא המשפחה הוא לזהות את אותם מטופלים שיש להפנות לאורתופד להמשך בירור, כדי למנוע סיבוכים, להחזיר את התפקוד ולהבטיח איכות חיים מיטבית.
קליקים בקרסול שכיחים אך יש לוודא אבחון וטיפול נכון.
שאלות ותשובות נפוצות
מהם הגורמים המרכזיים לקליקים בקרסול?
הגורמים כוללים תנועת גידים ורצועות על פני בליטות גרמיות, בורסה מגורה, שברי סחוס חופשיים במפרק, שחיקת סחוס ושינויים ניווניים, וכן בעיות מבנה בכף הרגל כמו קשת גבוהה או כף רגל שטוחה
כיצד מתבצע האבחון של מטופל עם קליקים בקרסול?
האבחון מתחיל באנמנזה מפורטת, ממשיך בבדיקה גופנית להערכת טווחי תנועה ורקמות רגישות, כולל בדיקות הדמיה כמו רנטגן, אולטרסאונד או MRI, ולעיתים גם בדיקות דם לשלול תהליכים דלקתיים או מחלות מערכתיות.