שחיקת סחוס בברך
אוסטיאוארתריטיס של הברך, המכונה גם “שחיקת סחוס” הינה בעיה נפוצה ביותר. כמעט אצל כל אדם שלישי מעל גיל 45 ניתן לראות אוסטיאוארתריטיס בצילום ברך. אוסטיאוארתריטיס מוכרת בציבור בשם “שחיקת סחוס” וכך היא נתפסת. בפועל.
מחקרים רפואיים רבים שפורסמו בשני העשורים האחרונים מראים כי:
השם “שחיקת סחוס”, רחוק מלהיות מדוייק ולשקף נכונה את התהליכים המתרחשים במפרק וסביב המפרק.
אוסטיאוארתריטיס הינה “מחלה” דגנרטיבית, של המפרק.
בשל סיבות שונות, ביניהן גיל, משקל, תורשה ועוד הולך המפרק ו”מתבגר”. תהליך זה אכן כולל, כפי שנרמז בשם, שחיקה של הסחוס ושל העצם התת-סחוסית. עם זאת, מעבר לשינויים החלים בסחוס ובעצם, חלים שינויים גם בכל שאר הרקמות והמבנים האנטומים בתוך המפרק וסביבו.
- שרירים
- גידים
- קפסולת המפרק
- מניסקוס
- בורסה
- סינוביום (קרום המפרק)
חלק משינויים אלו המתרחשים בשרירים, הינם הפיכים.
גם אם רואים בצילום “שחיקה” של הסחוס ושל העצם. אין זה אומר שלא ניתן לשקם את הברך. מחקרים רבים הראו שהקשר בין הצילום לתפקוד ולכאב הוא חלקי בלבד. פרסומים רפואיים הראו שמה שקובע הוא תפקוד המטופל ולא הרנטגן.
חשיבות השרירים אוסטיאוארתריטיס של הברך
כאשר ישנה בעיה כלשהי בברך
- כאב
- נוזלים
- פציעה
- דלקת
הדבר מביא לפגיעה בשליטה השרירית בברך. השרירים, המייצבים את הברך ומאזנים את העומסים בתוך הברך, מפסיקים לעבוד בתיאום. הם מתכווצים בחוזקה ולאורך זמן סביב האזורים הכאובים והפגועים בברך.
כיווץ שרירי זה מביא לעליה בעומסים על האזורים הפגועים והגדלת השחיקה. כמו כן, כיווץ לאורך זמן מביא להיחלשות השריר ולירידה במסת השריר. בנוסף, בשל ההחמרה הנגרמת עם הזמן, אבדן השליטה הולך ומחמיר ומביא לחוסר יציבות של המפרק. חוסר היציבות של המפרק גורם להגברת התכווצות השרירים סביב האזורים הפגועים ולעליה נוספת בעומסים ובשחיקה המפרקית. סוג של מעגל מרושע ההולך ומדרדר את המפרק. תהליכים אלו הינם מרכזיים בהתפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך.
על מנת לטפל בברך, להוריד את הכאב ולהחזיר את התפקוד, יש לשבור את ה”מעגל המרושע”. וללמד את השרירים מחדש לייצב את הברך ולאזן את העומסים הפועלים במפרק.
כיצד ניתן ללמד את השרירים לשלוט מחדש בברך באמצעות אפוסתרפיה.
כפי שהוסבר בעמוד העוסק בכאבי ברכיים, לשרירים חשיבות מרכזית בשמירה על מפרק הברך בריא ותפקודי לאורך שנים. הפציעות והשינויים השחיקתיים העוברים על המפרק עם השנים. מערכת השרירים מתזמנת את פעולתה ומכוונת את עבודת השרירים בצורה שתדאג לחלוקת עומסים נכונה במפרק.
השרירים והעצבים הינם מערכת לומדת שניתן “לחנך מחדש” גם לאחר שפעילות השרירים והשליטה השרירית במפרק נפגעה.
דלקת באוסטיאוארתריטיס של הברך
במקרים רבים, נאמר לאנשים הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך כי יש להם “דלקת” בברך.
בעברית, המושג דלקת משמש הן כמילה נרדפת למושג “זיהום” והן כמושג לתהליך של “אודם, חום ובצקת ברקמה”. המשמעות הכפולה של המילה גורמת לבלבול ודאגה אצל רבים כשנאמר להם כי הם סובלים מדלקת בברך.
זיהום, היא אכן סיבה לדאגה. הרי שהדלקת אוסטיאוארתריטיס של הברך היא למעשה תגובת ריפוי טבעית של הגוף לגירוי ביומכני. הבעיה באוסטיאוארתריטיס, העומסים בתוך המפרק והכוחות המופעלים על השרירים והגידים גורמים לתגובה דלקתית מוגזמת.
- חום
- נפיחות
- בצקת סביב האיזור המודלק
ניתן לטפל בדלקת באמצעות תרופות נוגדות דלקת. חשוב לדעת זהו טיפול סימפטומטי בלבד. על מנת לטפל בדלקת בצורה נכונה יש לטפל ולשקם את הגורמים למחלה.
קרע מניסקוס קיים כמעט אצל כל אדם הסובל אוסטיאוארתריטיס של הברך
נציין בקצרה כי מעל גיל 40 המניסקוס מאבד הרבה מנפחו וחוזקו. מחקר שהיכה הדים ופורסם באחד הירחונים הרפואיים החשובים ביותר. ה”ניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין”, הראה שבקרב כ- 85% מהאנשים מעל גיל 50 הסובלים אוסטיאוארתריטיס של הברך קיים קרע מניסקוס. במרבית המקרים, אין מקום לדאגה מממצא של קרע במניסקוס. מדובר בתהליך טבעי. קרע במניסקוס הינו חלק בלתי נפרד מהתהליכים העוברים על הברך הסובלת . לגוף מנגנונים טבעיים לטפל בקרעים אלו. אנזימים המופרשים במפרק ממוססים את סביבת הקרע עד לניוונה והפיכתה ללא משמעותית. גם במקרה של קרע במניסקוס יש לאזן את העומסים בברך ולתרגל מחדש את שליטת השרירים בפרק.
שחיקת סחוס בברך גורמים
ישנם גורמים רבים להתפתחות של אוסטיאוארתריטיס. אחד הגורמים המרכזיים לכך הינו ירידה במסת השריר ובשליטת השרירים במפרק. איבוד מסת שריר נפוץ מאוד עם העליה בגיל וקורה עקב ירידה בפעילות הורמונלית.
ירידה בהפרשת הטסטוסטרון עם הגיל תוביל לירידה במסת שריר. סיבות נוספות לירידה במסת השריר ובשליטה השרירית הינה כאב, פציעה, דלקת ועוד.
- גיל
- ירידה במסת השריר ואובדן השליטה השרירית במפרק
- משקל גבוה
- תורשה
- גמישות יתר (היפר-לקסיטי)
- קרע רצועה צולבת
- כריתת מניסקוס בעבר
- בעיה במפרק אחר כגון מפרק הירך או הברך של הרגל הנגדית
- עבודה פיזית בעומס גבוה לאורך השנים
משקל גבוה הינו גורם סיכון לאוסטיאוארתריטיס של הברך. במהלך תנועתנו היומיומית העומס על הברך מגיע במצבים מסויימים לפי חמישה עד פי שישה ממשקל הגוף.
היינו, אדם השוקל 80 ק”ג מעמיס על ברכיו עומס של עד חצי טון (!)
במהלך 50 השנים האחרונות נחקרו ונמצאו סיבות תורשתיות שונות לאוסטיאוארתריטיס של הברך.
ביניהם גנים הקשורים לקולאגן, אסטרוגן ועוד.
גמישות יתר הינה אחד הגורמים לאוסטיאוארתריטיס של הברך.
מצב זה נפוץ יותר אצל נשים ויבוא פעמים רבות יחד עם חולשה אגנית ועומס על פיקות הברך. מצב הגורם לכאבים בעליה ובירידת מדרגות. יותר גמישות משמעה פחות יציבות במפרק, מצב המועיד את המפרק לשחיקה.
לרב בנשים עם גמישות גבוהה אוסטיאוארתריטיס קיים סיפור משפחתי אפייני.
קרע ברצועה הצולבת מאיץ את השחיקה בברך ומביא להתפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך. ברצועה הביולוגית ישנם מיליוני חיישנים המדווחים לשרירים סביב המפרק על מנח הברך והעומסים המופעלים על המפרק. השרירים מגיבים למידע זה ושומרים על העומסים בברך מאוזנים. כאשר ישנו קרע ברצועה הצולבת הגוף אינו מקבל יותר מידע מהרצועה על מנח המפרק ושליטת השרירים במפרק הברך נפגעת. מחקרים הראו שגם אצל כאלו שעברו שיחזור רצועה מתפתחת שחיקה באותה שכיחות שכן ברצועה המושתלת אין חיישנים שידווחו על מצב המפרק.
מחקרים רבים בתחום הביומכניקה הראו את החשיבות העצומה שיש למניסקוס
מחקר שבדק את שכיחות החלפת המפרק בקרב אנשים שעברו כריתה מלאה של המניסקוס.
הראה ששיעור החלפת מפרקי הברך בקרב אלו שעברו כריתה מלאה של המניסקוס עלה פי 132 לעומת אנשים בעלי מאפייני גיל דומים שלא עברו כריתת מניסקוס.
כאשר קיימת בעיה באחד המפרקים בגפיים התחתונות או בגב. הגוף נוקט באסטרטגיה של הורדת עומסים מהאזור הכאוב. מאחר והגוף הינו שרשרת של מפרקים, עומסים אלו אינם “הולכים לאיבוד” אלא מועברים למפרקים אחרים. תופעה זו נקראת קומפנסציה. אם ישנה בעיה במפרק הירך או הברך ברגל ימין יעביר הגוף עומסים לרגל השמאלית. עומסים עודפים אלו יגרמו עם הזמן לתהליכים שחיקתיים, כאב ואבדן שליטה שרירית בברך שמאל.
שחיקת סחוס בברך תסמינים
התסמינים האפייניים לאוסטיאוארתריטיס של הברך הינם:
- כאב
- נפיחות של המפרק
- חום של המפרק
- נוקשות מפרקית
- ירידה בטווח התנועה של המפרק – קושי לישר את הברך או לכופף אותה עד הסוף
- שינוי מבני –רגלי “O” או “X” (וארוס או ואלגוס) , כיפוף מתמיד של הברך ללא יכולת יישור (נקרא גם קונטרקטורה פלקסורית)
- “רעשים” מהמפרק – בעיקר בירידה לסקווט (כיפוף ברך בנשיאת משקל)
- אבדן שליטה ויציבות רגעי של הברך (Giving-way )
- קרע מניסקוס
פעמים רבות כאב הינו התסמין הראשון לאוסטיאוארתריטיס של הברך. במקרים רבים קיימים גם נפיחות, חום ונוקשות של המפרק עקב התגובה הדלקתית לעומס ולתהליכים בברך. הירידה בטווח התנועה של הברך נגרמת ברובה עקב התכווצות חזקה של השרירים. התכווצות זו גורמת לחוסר יכולת לישר את הברך עד הסוף. עם הזמן חוסר היכולת לישר את הברך מביא גם לקיצור של הגידים. הכיווץ החזק של השרירים סביב הברך הוא גם הגורם ש”מעוות” בסופו של דבר את זווית המפרק. דבר הגורם להיווצרות וארוס או ואלגוס. גם אבדן היציבות של הברך נגרם כתוצאה מאבדן השליטה של השרירים.
באשר לקרע במניסקוס
אצל אנשים מעל גיל 45 להם נגרם קרע במניסקוס שלא על רקע של טראומה משמעותית.
ישנה סבירות משמעותית כי קיימת התחלה של אוסטיאוארתריטיס או תהליכים המובילים אוסטיאוארתריטיס.
טיפול בשחיקת סחוס בברך
הקו הראשון בטיפול באוסטיאוארתריטיס של הברך הינו פעילות גופנית וירידה במשקל. מטרת הפעילות הגופנית הינה להחזיר את שליטת השרירים במפרק ולחזק אותם (חשוב לדעת: לא ניתן לחזק את השריר ללא שיפור השליטה השרירית). פעמים רבות ישנו אתגר בחזרה לפעילות גופנית בשל הכאב הכרוך בכך והצורך להקדיש זמן מיוחד בעידן בו כולנו עסוקים וטרודים. אפוסתרפיה פותחה במיוחד כדי לתת מענה לצורך זה – לאפשר תרגול של השליטה השרירית במפרק ואיזון העומסים במפרק בסביבתו הטבעית של המטופל ובפעולותיו היומיומיות ללא צורך להקדיש זמן מיוחד לתרגול. מערכת התרגול של אפוסתרפיה מכוונת אישית למטופל באופן שיאפשר זאת – היחידות הביומכניות תחת הנעל מכוונות בצורה שתוריד עומסים מהאיזור הפגוע במפרק וקמירות היחידות מותאמת בצורה שתיצור הפרעה קלה ולא מורגשת ש”תחנך” מחדש את השרירים סביב הברך לשלוט במפרק בצורה מאוזנת, כל זאת ללא כאב או בכאב מופחת משמעותית.
- ירידה במשקל
- פזיותרפיה
- תוספי מזון
- טיפול תרופתי – נגדי כאב ודלקת
- זריקות
- ארתרוסקופיה – במקרים בהם יש ברך נעולה או קרע רצועה צולבת כתוצאה של פציעות ספורט.
- ניתוח החלפת מפרק
פעילות גופנית וירידה במשקל הינן קו ראשון לטיפול ברב בעיות הברך
עם זאת, קשה לרדת במשקל כאשר ישנם כאבים ולא מתאפשר לבצע פעילות גופנית. מעבר לכך – מחקרים מראים שכ 95% מאלו שיורדים במשקל עולים חזרה ולכן, מומלץ לבצע את הירידה במשקל בליווי איש מקצוע.
מעבר לפעילות גופנית וירידה במשקל מומלץ לפנות לפזיותרפיה. ניתן גם לנסות לקחת תוספי מזון. לטיפול בכאב ניתן להשתמש באמצעים תרופתיים כגון נגדי כאב ודלקת (NSAIDS ) אך יש לזכור כי מדובר בטיפול סימפטומטי, כזה המטפל בכאב ובדלקת אך לא בבעיה עצמה. יש לזכור שתרופות אלו מומלצות לשימוש קצר טווח ועלולות להזיק לסובלים מבעיות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת, כיב פפטי ועוד. זריקות יכולות אף הן להביא להקלה זמנית בכאבי הברכיים (שבועיים עד מספר חדשים) אך גם כאן הטיפול הינו טיפול סימפטומטי. במידה והטיפול השמרני והלא פולשני לא עזר וקיימים כאבים משמעותיים ופגיעה בתפקוד יש לשקול ניתוח החלפת מפרק.
שאלות ותשובות
כיצד משקל עודף משפיע על שחיקת סחוס בברך?
למשך העודף ישנה השפעה אקוטית על מפרק הברך ועל הסיכוי לשחיקת סחוסים מוגברת. משקל עודף מעלה באופן משמעותי את העומס על מפרקי הברכיים, מה שמאיץ את תהליך השחיקה של הסחוס. כל קילוגרם נוסף מגדיל את העומס על הברך פי כמה, ומגביר את הסיכון לפתח אוסטיאוארטריטיס. למשקל העודף ישנן השלכות זרימת הדם לשרירים התומכים במפרק, לספיגת ויטמינים ומינרלים וחלוקתם באיברי הגוף. כל אלה הינם הוכחה שלמשקל הגוף השפעה משמעותית על בריאותנו ועל שחיקת הסחוס.
מה תפקיד המניסקוס במניעת שחיקת סחוס?
המניסקוס פועל כבולם זעזועים ומפזר את העומס על המפרק. פגיעה במניסקוס, כמו קרע, פוגעת ביכולת שלו לבצע תפקיד זה, ומגדילה את הסיכון לשחיקת סחוס ולעיתים גם על התפתחות של אוסטיאוארטריטיס. מחקרים מראים כי אנשים שעברו כריתת מניסקוס נמצאים בסיכון גבוה פי 132 לפתח שחיקת סחוס בהשוואה לאנשים ללא כריתה.
מוזמנים לקרוא בנוסף: נקעים חוזרים | כאבי גב | כאב גב תחתון
שאלון הערכה מקוון
קבל/י עכשיו באתר תשובה מיידית אודות מידת ההתאמה של טיפול אפוסתרפיה לכאב ממנו את/ה סובל/תאו כתבו לנו:
