פציעות ספורט בכף רגל

פציעות ספורט בכף הרגל הן מהפגיעות הנפוצות והמתסכלות ביותר בקרב האוכלוסייה הפעילה. כף הרגל, המהווה בסיס לכל תנועה, נושאת משקל, סופגת זעזועים ושומרת על יציבות. כאשר מתרחשת פציעה באזור זה, כאבי רגליים הופכים גם פעולה פשוטה כמו הליכה – לאתגר. רופאי משפחה פוגשים מטופלים רבים המתלוננים על כאבי רגליים או כאבים בכף הרגל ולעיתים לא ניתן להסתפק במנוחה בלבד אלא יש צורך באבחון מקצועי ושיקום מדויק.

מי האנשים החשופים ביותר לפציעות ספורט בכף רגל?

האוכלוסיות הסובלות מפציעות בכף הרגל מגוונות.

1. בראשן עומדים ספורטאים מקצועיים וחובבים העוסקים בריצה, כדורגל, כדורסל, טניס ואתלטיקה. עומס חוזר, תנועות חדות, שינויי כיוון וקפיצות מגבירים סיכון לפציעות רצועות, שברי מאמץ או דלקת בכף הרגל.
2. אצל ספורטאים מסוימים, במיוחד כאשר קיים ספורט עם קרע במיניסקוס, שינויים בתבנית ההליכה גורמים לעומס משני על כף הרגל ופציעה מתפתחת גם ללא טראומה ישירה.
3. גם אנשים המבצעים פעילות גופנית ללא הכנה גופנית מספקת או ללא הנעלה מתאימה נמצאים בסיכון.
4. בנוסף, מבוגרים עם ירידה בגמישות, ירידה במסת שריר או מחלות מטבוליות רגישים יותר לפציעות.
5. אנשים עם עודף משקל חווים עומס מוגבר על המפרקים והעצמות, ולעיתים סובלים מכאבים בכף הרגל בצד החיצוני עקב שינוי ביומכני.
6. קיימת גם אוכלוסייה הסובלת ממבנה כף רגל לקוי כמו קשת שטוחה או גבוהה, שהופכת את המפרקים לפגיעים במיוחד.
7. לבסוף, אנשים העובדים בעמידה ממושכת או בצעדי הליכה רבים לאורך היום עלולים לפתח כאבים בכף הרגל או דלקת בכף הרגל גם ללא פעילות ספורטיבית.

גורמים לפציעות.

הגורמים לפציעות בכף הרגל נחלקים לטראומטיים ולשימוש יתר.

• פציעה טראומטית מתרחשת לרוב בעקבות נחיתה לא טובה, פיתול, נפילה או חבלה ישירה. פציעות אלו עלולות לגרום לנקעים, קריעת רצועות, שברים ואף ניתוחים.
• מנגד, עומס חוזר על רקמות שאינן מספיק חזקות גורם לפציעות מאמץ כמו שברי מאמץ, דלקות בגידים וברצועות, או פגיעה בפסיה הפלנטרית. חולשת שרירי ליבה, חוסר יציבות בקרסול או ברך, טכניקת ריצה לקויה, הנעלה לא מתאימה או משטחי אימון קשים מגבירים את הסיכון. יש לזכור כי פציעה בברך, כגון ספורט עם קרע במיניסקוס, עלולה לשנות את הביומכניקה של הגוף ולגרום לפציעות משניות בכף הרגל.
• גורמים נוספים כוללים מחלות דלקתיות, נטייה גנטית, חוסר גמישות ומתח שרירי מוגבר ברגל התחתונה.

ההשפעה על אורחות החיים משמעותית.

כאבי רגליים גורמים להימנעות מתנועה, ירידה ברמת הכושר, עלייה במשקל והעמסת יתר על מפרקים אחרים. כאבים בכף הרגל, במיוחד בזמן עמידה או הליכה, גורמים לקושי בעבודה, בפעילות יומיומית ואף במנוחה. חלק מהמטופלים מדווחים על כאבים בכף הרגל בצד החיצוני המופיעים בעיקר בזמן דריכה או תנועה צידית, דבר הפוגע בביטחון התנועתי. עבור ספורטאים, פציעה יכולה להפסיק עונה שלמה ואף לאיים על קריירה. עבור אנשים מבוגרים, הפציעה עלולה להוביל לירידה בתפקוד, חוסר עצמאות וכאב כרוני.

השפעה רגשית אינה נדירה – פחד מתנועה, תסכול, ירידה במוטיבציה ותחושת “אני כבר לא אחזור לעצמי”. כאשר דלקת בכף הרגל הופכת כרונית, המטופל נכנס לתבנית של כאב, עומס ופיצוי תנועתי, שמחריפה את הבעיה.

הליך האבחון.

הליך האבחון חייב להיות יסודי ומסודר.

1. הוא מתחיל באנמנזה מלאה: מתי התחיל הכאב, האם הייתה חבלה, מהו אופי הכאב (חד, שורף, עמוק), האם הוא מופיע בזמן פעילות או מנוחה, והאם הכאב מתפשט. יש לברר האם קיימות פציעות קודמות בגפה התחתונה, כגון ספורט עם קרע במיניסקוס, או שינויים בהנעלה או בעומס האימון.
2. בבדיקה פיזיקלית בוחנים עמידה סטטית ותבנית הליכה, מבנה כף הרגל (פרונציה או סופינציה), טווחי תנועה, גמישות גיד אכילס, יציבות הקרסול, רגישות נקודתית, חום מקומי ונפיחות.
3. מבוצעים מבחני תפקוד כגון קפיצה, עמידה על קצות האצבעות ובדיקות עומס חד צדיות. במידת הצורך מבוצעת הדמיה: צילומי רנטגן לשלול שברים, אולטרסאונד לגידים ורצועות, MRI לרקמות רכות ושברי מאמץ נסתרים או שברי Lisfranc הקשים לאבחנה, ולעיתים CT להערכת מבנים גרמיים. במקרים מסוימים נדרשות בדיקות דם לשלול מחלות דלקתיות או מטבוליות. השילוב בין אנמנזה, בדיקה והדמיה מאפשר לאבחן במדויק ולבנות תוכנית טיפול מותאמת.
4. בדיקות מעבדת הליכה ובדיקת Diers 4D Motion אינן מהוות לרב חלק מהאבחנה אך יכולות לסייע רבות בשיפור הליך השיקום.

אפשרויות הטיפול.

הטיפול בפציעות ספורט בכף הרגל מגוון ומתבסס על הגורם, חומרת הפציעה ורמת הפעילות של המטופל.

• בשלב הראשוני הטיפול מתמקד בהפחתת כאב ובצקת באמצעות מנוחה יחסית, קירור, חבישה והגבהת הרגל.
• במקרים של דלקת בכף הרגל או כאבים בכף הרגל, משלבים תרופות נוגדות דלקת. לאחר ירידת הכאב מתחיל שלב השיקום שבו מושם דגש על חיזוק שרירי כף הרגל, הקרסול והירך, שיפור גמישות, ותיקון דפוסי תנועה.
•  פיזיותרפיה ידנית, מוביליזציה מפרקית ותרגול הדרגתי מהווים בסיס חשוב.
• טיפול באמצעות אפוסתרפיה נמצא יעיל במיוחד במקרים של פציעות ופתולוגיות בכף הרגל, כיוון שהוא מאפשר לאזן עומסים בכף הרגל ולאז את העומסים בכל השרשרת המפרקית מעל כף הרגל ובמקביל הינו  ומחזק את מערכת השריר התומכת.בכף הרגל ובשרשרת המפרקית.
• שיקום פציעות ספורט דורש התאמה אישית: אצל ספורטאים נחוץ פרוטוקול המשלב אימוני כוח, מתפרצים, יציבות דינמית וטכניקת נחיתה. במקרים של כאבים בכף הרגל בצד החיצוני ייתכן צורך בתיקון מנח כף הרגל באמצעות מדרסים מותאמים אישית.
• גישות נוספות כוללות גלי הלם לשיפור ריפוי גידים, לייזר ואולטרסאונד טיפולי להפחתת דלקת, והזרקות ביולוגיות כגון PRP לשיקום רקמה. כאשר קיים נזק משמעותי, או במקרים של פציעה כרונית שלא הגיבה לטיפול שמרני, נשקלת התערבות ניתוחית לתיקון גיד, שחרור פסיה או שחזור מבני. לאחר ניתוח, תהליך שיקום פציעות ספורט הוא חיוני להחזרת יציבות, כוח ותבנית תנועה נכונה.

פציעות ספורט בכף הרגל אינן בעיה מקומית בלבד, אלא חלק ממכלול ביומכני ותפקודי המשפיע על כל הגפה התחתונה ואף על עמוד השדרה.

שאלות ותשובות נפוצות