כאבים לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך

מה מביא מטופלים רבים כל כך אל סף ההחלטה לעבור הליך משמעותי כהחלפת מפרק הברך? הסיפור מתחיל לרוב בכאב עיקש וממושך בברך, כאב שמכרסם באיכות החיים, מגביל את התנועה הבסיסית ביותר והופך פעולות יומיומיות פשוטות למאבק.הגורם השכיח ביותר המוביל לפנייה לניתוח הוא שחיקת סחוס מתקדמת, או אוסטאוארתריטיס, מצב ניווני בו הסחוס המגן על המפרק הולך ונשחק, חושף את העצמות וגורם לחיכוך, כאב ונוקשות. אך לא רק שחיקה מובילה לכך. גם דלקות מפרקים שונות, פציעות קשות שגרמו לנזק בלתי הפיך למפרק, ואף עיוותים מבניים משמעותיים בברך עלולים להוביל למצב בו הניתוח הופך לפתרון היחיד להקלה משמעותית בכאב ולשיפור התפקוד.

כאשר טיפולים שמרניים כמו תרופות, פיזיותרפיה וזריקות מקומיות אינם מועילים עוד, והכאב וההגבלה בתנועה פוגעים באופן ניכר ביכולתו של המטופל לנהל אורח חיים פעיל ועצמאי, עולה על הפרק האפשרות של החלפת מפרק הברך. הליך זה, על אף היותו משמעותי, מתבצע בישראל ע”י מיטב הרופאים ומציע תקווה אמיתית לסובלים מכאבים לאחר ניתוח החלפת מפרק, להקלה בכאב ושיפור ניכר בטווח התנועה ובחזרה לשגרה.

ידע, ניסיון וטכנולוגיות מתקדמות, מה גורם לכאבים לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך?

חשוב לדעת: גם אם כואבת לכם הברך לאחר החלפת המפרק – הספרות הרפואית מראה שברב המכריעה של מקרי הכאב לאחר החלפת המפרק – התוצאה הכירורגית טובה וישנן דרכים יעילות וטובות להעביר את הכאב.

בהליך החלפת מפרק ברך, המנתח מבצע הסרה של משטחי הסחוס והעצם שניזוקו בקצוות עצם הירך (הפמור), עצם השוק (הטיביה), ולעיתים גם של משטח הפיקה (הפטלה). במקומם, מושתלים רכיבים מלאכותיים, המכונים פרוטזה, אשר לרוב מורכבים משילוב של מתכות חזקות ועמידות (כדוגמת טיטניום או כרום-קובלט) ופלסטיק ייעודי (פוליאתילן) המאפשר תנועה חלקה של המפרק. מטרת הניתוח היא להפחית באופן משמעותי את הסבל מכאבים של המטופל, להרחיב את טווח התנועה של הברך ולאפשר לו לחזור לתפקוד יומיומי משופר, ובכך לשפר את איכות חייו הכוללת.

הליך זה מומלץ בעיקר עבור מטופלים הסובלים מכאבים עזים ובלתי פוסקים בברך, אשר מלווים בהגבלה משמעותית ביכולת התנועה ובביצוע פעולות יום-יומיות פשוטות. המצבים הרפואיים השכיחים המובילים לצורך בהתערבות כירורגית כוללים שחיקה מתקדמת של הסחוס (אוסטאוארתריטיס), סוגים שונים של דלקות מפרקים כגון דלקת מפרקים שגרונית או פסוריאטית, פגיעות חמורות בברך שגרמו לנזק בלתי הפיך לסחוס, ולעתים גם עיוותים מבניים משמעותיים במפרק הברך. בדרך כלל, הניתוח נשקל רק לאחר שטיפולים שמרניים יותר, כמו שימוש בתרופות, פיזיותרפיה ומתן זריקות מקומיות, לא הביאו להקלה בכאב ולשיפור בתפקוד.

תהליך השיקום לאחר החלפת מפרק ברך.

תהליך ההחלמה והשיקום מתחיל כבר בשעות הראשונות לאחר הניתוח, עוד במהלך האשפוז בבית החולים. המטרה הראשונית היא להתחיל בהנעת המטופל בהקדם האפשרי (ניידות מוקדמת) ולבצע תרגילים קלים שמטרתם לשפר את זרימת הדם ולמנוע סיבוכים. לאחר השחרור מבית החולים, המטופל לרוב משתתף בתוכנית פיזיותרפיה אינטנסיבית המותאמת אישית לצרכיו. תוכנית זו מתמקדת בהשגת טווח תנועה מרבי בברך, בחיזוק השרירים התומכים במפרק (שרירי הירך והשוק), בשיפור שיווי המשקל והיציבות, וכן בהדרכה כיצד לבצע פעולות יום-יומיות בצורה בטוחה. משך תקופת השיקום יכול לנוע בין מספר חודשים, ובמהלכה צפוי שיפור הדרגתי בתפקוד הברך וביכולתו של המטופל לבצע מגוון פעולות. שיתוף הפעולה הפעיל של המטופל עם צוות השיקום והקפדה על הוראות הטיפול והמעקב הרפואי הם מרכיבים חיוניים להצלחת התהליך.

 תופעות כאב לאחר החלפת מפרק ברך.

• כאב מיידי לאחר הניתוח.  לרוב מתאפיין בתחושת כאב חד, פועם ולעיתים עז, המתמקד בעיקר באזור הניתוח עצמו. מקור הכאב נעוץ בנזק הבלתי נמנע לרקמות הרכות המקיפות את המפרק, לרבות שרירים שנחתכו או נמתחו, עצבים קטנים שעלולים להיפגע במהלך הפעולה, וכלי דם קטנים. תגובה דלקתית מקומית, שהיא חלק מתהליך ההחלמה הטבעי של הגוף לאחר ניתוח, תורמת אף היא לתחושת הכאב. עוצמת כאב זה מגיעה בדרך כלל לשיאה בימים הראשונים שלאחר הניתוח ופוחתת בהדרגה ככל שהרקמות מתחילות להחלים. בחמש עשרה השנים האחרונות חלה התפתחות מרשימה בהבנת הטיפול בכאב בתקופה סביב הניתוח – מחליפי המפרקים כיום  דואגים להזרקת מאלחשים מקומיים תוך כדי הניתוח, כמו גם הקפדה על רישום נגדי כאב מדוייקיים לאחר הניתוח. חשוב להקפיד על הוראות המנתח שכן הדבר יאפשר שיקום פרי-ניתוחי טוב יותר וכאב נמוך יותר.

• כאב בשלב ההחלמה המוקדם. בשלב זה, עוצמת הכאב לרוב פוחתת והופכת עמומה יותר, אך עדיין יכולה להיות מורגשת. הכאב עשוי להיות מלווה בתחושת נוקשות במפרק, במיוחד לאחר תקופות של חוסר תנועה, וכן בנפיחות מקומית. מקור הכאב בשלב זה הוא המשך התהליך הדלקתי, תגובת הגוף לנוכחות השתל המלאכותי, ולעתים גם תהליך השיקום עצמו, הכולל ביצוע תרגילים שעלולים לגרום לאי נוחות זמנית. כאב זה יכול להימשך מספר שבועות ואף מספר חודשים לאחר הניתוח, וצפוי לדעוך בהדרגה ככל שתהליך ההחלמה והשיקום מתקדם.
• כאב כרוני לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך . מוגדר ככאב שנמשך מעבר לתקופה המקובלת להחלמה לאחר ניתוח, כלומר מעל שלושה חודשים לאחר הפעולה. למרות שניתוח החלפת מפרק ברך מצליח להפחית כאב באופן משמעותי ברוב המכריע של המטופלים, כאב כרוני עלול להתפתח אצל חלקם. הסיבות האפשריות לכך הן מגוונות – החלפת מפרק מתבצעת לרב בשלב בו השרירים סביב המפרק הלכו ונחלשו , השליטה באגן ובליבת הגוף נמוכה על רקע ירידה בהליכה ושינויים הורמונליים ובמקרים רבים קיימת בעיה במפרקים נוספים – הדבר מקשה על תהליך השיקום ומעביר עומסים על המפרק המנותח. זהו גורם מרכזי בכאב ובקושי להשתקם. מעבר לכך – ייתכן נזק ישיר או עקיף לעצבים בזמן הניתוח, המשך של תהליך דלקתי כרוני במפרק, התפתחות של כאב נוירופתי (כאב שמקורו במערכת העצבים), תגובה לא תקינה של מערכת העצבים המרכזית לגירוי כאב, ולעתים אף גורמים פסיכולוגיים כמו חרדה ודיכאון שיכולים להחריף את תחושת הכאב. בחלק קטן מהמקרים הגורם לכאבים יכול להיות זיהום במפרק המוחלף – אודם, נפיחות, הפרשה דלקתית וחום מערכתי יכולים להעיד על בעיה מסוג זה. חשוב ליידע את המנתח בהקדם במקרה של חשד.
•  כאב שמקורו במקום אחר (מוקרן).  חשוב לזכור כי לא כל תחושת כאב באזור הברך לאחר הניתוח נובעת בהכרח מהברך עצמה. לעיתים, הכאב יכול להיות מוקרן מאזורים אחרים בגוף, כגון מפרק הירך או הגב התחתון. לכן, חלק מההערכה של מטופל המתלונן על כאבים לאחר החלפת מפרק ברך כולל גם בדיקה לשלילת מקורות כאב אחרים שאינם קשורים ישירות לניתוח הברך.

 הטיפולים הנדרשים לאחר החלפת מפרק כדי למנוע כאב.

• ניהול כאב מוקדם לאחר הניתוח. שליטה יעילה בכאב מיד לאחר הניתוח היא חיונית לא רק לנוחות המטופל אלא גם לקידום תהליך השיקום המוקדם. הטיפול כולל שימוש במגוון תרופות לשיכוך כאבים, החל ממשככי כאבים אופיואידים חזקים יותר בשעות הראשונות ועד לתרופות שאינן אופיואידיות ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) בשלבים מאוחרים יותר. לעיתים נעשה שימוש בהרדמה אפידורלית או בחסמי עצבים פריפריים כדי להקל על הכאב בצורה ממוקדת יותר באזור הניתוח. בנוסף, קירור מקומי באמצעות הנחת שקיות קרח יכול לסייע בהפחתת נפיחות וכאב, ותחילת תנועה מוקדמת של המפרק, בהתאם להנחיות הצוות הרפואי, חשובה למניעת נוקשות ולשיפור זרימת הדם.
• ניהול כאב במהלך השיקום. במהלך תקופת השיקום, המשך השימוש בתרופות לשיכוך כאבים יותאם באופן אישי לצרכיו של המטופל ולעוצמת הכאב שהוא חווה. מחקר מבוקר כפול סמיות שבוצע בטכניון בשיתוף בתי החולים כרמל ורמב”ם והתפרסם בעיתון הרפואי Journal of Arthroplasy הראה כי טיפול אפוסתרפיה מאיץ ומשפר את ההחלמה מניתוח החלפת המפרק ויכול להביא להורדה ניכרת בכאבים אלו. כמו כן, פיזיותרפיה מותאמת ומתקדמת בהדרגה הינה מרכיב חיוני בתהליך השיקום, אך היא עלולה לגרום לאי נוחות זמנית. לכן, חשוב לשלב טכניקות להפחתת כאב במהלך ביצוע התרגילים, כגון תרגילים איזומטריים (הפעלת שרירים ללא תנועת המפרק) ותנועה עדינה ומבוקרת של המפרק. במקרים מסוימים, ניתן לשקול שימוש בטיפולים משלימים כמו דיקור או עיסוי, אם כי יעילותם עדיין נמצאת במחקר.

הבחנה בין כאב ניתוחי תקין לכאב המצביע על בעיה

מהם המאפיינים של כאב ניתוחי תקין?

כאב שצפוי לפחות בהדרגה עם חלוף הזמן והתקדמות תהליך ההחלמה. הוא בדרך כלל מגיב היטב לשימוש בתרופות לשיכוך כאבים. עוצמת הכאב עשויה לעלות בזמן פעילות או מאמץ, אך פוחתת באופן משמעותי במנוחה. הכאב צפוי להשתפר ככל שהמטופל מתקדם בתוכנית הטיפול שלו.

מהם המאפיינים של כאב המצביע על בעיה?

כאב שאינו פוחת ואף מחמיר למרות הטיפול התרופתי והשיקומי. הופעה פתאומית של כאב חד לאחר תקופה של שיפור יחסי במצב. כאב המלווה בסימנים של זיהום מקומי, כגון עליית חום, אדמומיות והפרשה מחתך הניתוח. הופעה פתאומית של נפיחות משמעותית במפרק הברך. כאב המגביל באופן משמעותי את טווח התנועה של הברך לאחר שהייתה כבר הטבה ראשונית. כאב בעל אופי נוירופתי בולט, המתואר לרוב כתחושת שריפה, דקירה או תחושת נימול או זרמים חשמליים. כאב שאינו מגיב לשימוש בתרופות משככות כאבים רגילות.

מהן הסיבות השכיחות האפשריות לכאב חריג?

זיהום באזור הניתוח הוא סיבוך רציני שיכול לגרום לכאב מתגבר, חום מקומי וכללי והפרשה מהפצע הניתוחי. שחרור או תזוזה של רכיבי הפרוטזה עלולים לגרום לכאב חד ופתאומי או לתחושת חוסר יציבות במפרק הברך. פגיעה משמעותית בעצב במהלך הניתוח עלולה להוביל לכאב נוירופתי מתמשך. דלקת מפרקים זיהומית היא סיבוך נדיר אך חמור. לעיתים, מקור הכאב יכול להיות בבעיות ברקמות הרכות המקיפות את המפרק, כגון דלקת בגידים או בשרירים.

הטיפולים לשיכוך כאב ולחזרה לשגרה

1. טיפול תרופתי. אסטרטגיית הטיפול התרופתי משתנה בהתאם לאופי ועוצמת הכאב שהמטופל חווה. בשלבים המוקדמים לאחר הניתוח, ניתן להשתמש בתרופות משככות כאבים שאינן אופיואידיות ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות. במקרים של כאב חמור יותר, ניתן לשקול שימוש במשככי כאבים אופיואידים במינון נמוך ולתקופה קצרה, תוך מעקב קפדני אחר תופעות לוואי אפשריות. במקרה של כאב בעל אופי עצבי (נוירופתי), ניתן להשתמש בתרופות ייעודיות המכוונות לטיפול בכאב עצבי.
2. אפוסתרפיה.  המשך ושיפור שיקום המפרק היא מרכיב קריטי להשגת חזרה מלאה לתפקוד ולשיכוך הכאב. טיפול אפוסתרפיה מוכח כיעיל ביותר לשיקום המפרק לאחר ניתוח, בשיפור טווח התנועה והגמישות של המפרק, בחיזוק מערכות השרירים התומכים במפרק, בשיפור שיווי המשקל ובאיזון חלוקת העומסים על מפרקי הגוף.
3. פיזיותרפיה. התרגילים יתמקדו בחיזוק קבוצות שרירים ספציפיות סביב הברך, ובתרגילים פרופריוספטיביים שמטרתם לשפר את תחושת המיקום והתנועה של הברך במרחב, ובכך לשפר את שיווי המשקל והיציבות. פיזיותרפיסט מיומן יכול גם להשתמש בטכניקות ידניות שונות כדי להפחית כאב ונוקשות במפרק וברקמות הסובבות.

טיפול התערבותי

במצבים בהם הכאב הכרוני אינו מגיב לטיפול תרופתי, טיפול אפוסתרפיה או פיזיותרפיה, ניתן לשקול טיפול התערבותי. חשוב ביותר לערב את המנתח בקבלת ההחלטות על טיפולים אלו.

• הזרקה של קורטיקוסטרואידים או חומצה היאלורונית סביב המפרק עשויה לספק הקלה זמנית בכאב ובתנאי שלא זוהה זיהום לפני ההזרקה.
• חסימות עצבים פריפריות יכולות לסייע באבחון מדויק של מקור הכאב ולספק הקלה זמנית.
• במקרים נדירים ביותר, אם מזוהה בעיה מכנית במשתל, ניתן לשקול ניתוח חוזר.

ניתוח החלפת מפרק ברך מחייב בשיקום משמעותי ואחראי לחיים ללא כאב.

שאלות ותשובות נפוצות