כשהכאב בברך מחמיר ומנטרל אותנו

כאבי ברכיים הנובעים משחיקה של הסחוס מתחילים בדרך כלל ככאב קל. אך ככל שחולף הזמן, בשל שחיקה גוברת ותפקוד שרירי ועצבי לקוי, כאבים אלה הולכים ומתעצמים עד למצב בו סף הכאב אינו נותן מנוחה, אינו מרפה, פוקד את הסובלים ממנו בלילה וביום. כאב המנטרל מיכולתנו לעבוד, לישון, ללכת ולתפקד. למעשה, כאב הברכיים החמור מוכר בספרות הרפואית כאחד מהכאבים הכרוניים המפריעים ביותר לתפקודם של אנשים בעולם. כאבים משמעותיים בברך דורשים לרוב התערבות תרופתית בבליעה או בזריקות ומצבים חמורים אף התערבות כירורגית משמעותית.

כאבי הברכיים הבינוניים עד קשים מאד מתאפיינים בצורות משתנות של כאב:

כאב נקודתי – כאב חד מאד במקום מסויים בברך. כאב המתאפיין בחולשה מיידית של כל מפרק הברך ברגע שהכאב מופיע. דומה למכת חשמל נקודתית בתוך הברך. כאב הגורם לרבים מהסובלים ממנו תאונות בנפילה במדרגות או בהליכה שכן הכאב מנטרל את הרגל מלתפקד למשך כמה שניות.

כאב אזורי ומופשט – כאב באזור הברך, ללא הגדרה מדוייקת של מקום הכאב. האזור כולו מרגיש כואב ונדמה שהכאב מקיף את הברך כולה.

כאב מתמשך – כאב בברך המאופיין בסף כאב קבוע ולא משתנה. כאב הקיים כמעט בכל שעה ביום, אינו עוזב, אינו משחרר, כאב קבוע בסף כאב קבוע.

כאב דוקרני – כאב המרגיש כדקירה באזור קבוע ומגדר. בדרך כלל הרגשת הדקירה מורגשת באזור הפנימי של הברך. הדקירה מורגשת בעצמתה וגורמת במקרים רבים למעידה בהליכה, לעצירה מיידית מפעולת הברך.
כאב המלווה בתחושת בעירה או שריפה – בחלק מהמקרים מלווה את הכאב תחושת בעירה או שרפה באזור הברך. העור מרגיש חם. צבעו נראה אדמומי יותר. לרוב, תכונה זו מוכרת ומסמנת לרוב מצב בו ישנו חשש לדלקת באזור הכואב.

כשהשפעת הכאב על התפקוד היומי מתעצמת, כשהכאב מופיע גם בלילות ומונע שינה הרי שעומדות בפניך כמה אפשרויות לטיפול בעצמת כאב שכזו. זריקות לברך – קיימים חומרים שונים החל מסטרואידים, דרך חומצה היאלרונית ועד לסוגי זריקות חדשים יותר דוגמת פי אר פי ואורטוקין. ניתוח החלפת מפרק ברך – בניתוח מורכב מוחלף המפרק הפגוע במפרק מלאכותי. תהליך הדורש הכנה לניתוח ושיקום לאחר הניתוח. לגיל המנותח ולמצב הבריאותי הכללי של המנותח ישנה השפעה ישירה על תוצאות הניתוח ותהליך השיקום שבא לאחריו. לשמחתנו, רבים מהעומדים לפני ניתוח החלפת מפרק, הסובלים מכאב ברכיים אקוטי, מצאו באפוסתרפיה פתרון לכאב ממנו סבלו. בתוך תקופה של כמה חודשים הכאב חלף ללא שימוש בזריקות וללא צורך בניתוח.

מהפך במחקר הרפואי ובטיפול בכאבי הברכיים

אופן קביעת חומרת כאב המפרק נקבעה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת בעקבות מחקר שנעשה על ידיי שני חוקרים בשם קלגרן ולורנס ( Kellgren and Lawrence). המחקר התבסס על כמה עשרות מטופלים בודדים בניסיון למצוא ממד לחומרת בעיית הברכיים ממנה סבלו. בתום המחקר קבעו החוקרים את מדד "קלגן ולורנס" או באנגלית K&L – המסתמך על עצמת שחקית העצם הנצפית בצילום הרנטגן.

לאור העובדה שמתקופת המחקר בשנות החמישים ועד שנות התשעים לא נערכו מחקרים מתקדמים בתחום הסתמכו האורתופדים בעיקר על צילומי הרנטגן. הגישה המקצועית הייתה שישנו קשר ישיר בין צילום הרנטגן למצב התפקוד של הברך הכואבת – כלומר ככל שהשחיקה גבוהה יותר כך המטופל ירגיש רמת כאב גבוהה יותר ובעיית הברך חמורה יותר. עם הזמן למדו האורתופדים שישנה שונות רבה ובעייתיות בקשר בין צילום הרנטגן למצב התפקודי של הברך. האורתופדים מצאו שישנם אנשים רבים עם שחיקה גבוהה מאד המתועדת בצילום הרנטגן בעוד שהם מסוגלים לתפקד וסובלים מעצמת כאב נמוכה. במצבים אחרים נצפית שחיקה נמוכה בצילום הרנטגן, אך עם זאת המטופלים אינם מסוגלים לתפקד כלל וסובלים מעצמת כאב גבוהה מאד.

לפני כעשרים שנה, מאחר ומחקריהם של "קלגן ולורנס" לא העניקו לעולם הרפואה תשובות מחקריות עדכניות ומעמיקות, ומאחר ונמצאה בעייתיות רבה בהסתמכות על צילומי הרנטגן בלבד, החלו רופאים וחוקרים רבים בעולם לחקור את עצמת הכאב. בין המובילים העולמים במחקר בתחום גם שני רופאים וחוקרים ישראליים, דר' אבי אלבז ודר' עמית מור שהינם מומחים עולמיים בתחום רפואת שריר-שלד ( רפואה מוסקולו-סקלטלית) . עם השנים פרסמו ד"ר אלבז וד"ר מור עשרות מחקרים מדעיים מקיפים אודות מדע ההליכה, חלוקת העומסים על המפרקים השרירים והעצמות ועצמת הכאב. מחקריהם של דר' אלבז ודר' מור פורסמו בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם.

מחקר הכאב שערכו דר' אלבז ומור בדקו אלפי גברים ונשים, שסבלו מכאבי ברכיים, ירך וגב המחקרים בחנו את תבנית ההליכה של הנבדקים ושקללו באמצעים ססטיסטיים מתקדמים את מדדי ההליכה אל מול צילומי רנטגן ושאלונים מדעיים של כאב ותפקוד. מחקרם של ד"ר אלבז וד"ר מור הוכיח שניתן לאבחן חומרה אובייקטיבית של בעיית מפרק על פי בדיקה במעבדת הליכה. מחקר הדגל של השניים פורסם בעיתון המוביל בעולם בתחום שחיקת הסחוסים – Osteoarthritis & Cartilage והוכתר כקלסיפיקציה אובייקטיבית חדשה לבדיקת חומרת בעיית המפרק, למעשה הקלסיפיקציה האובייקטיבית הראשונה מאז מחקרם של קלגרן ולורנס. בהבדל מרכזי, מחקרים של קלגרן ולורנס נעשה על עשרות מטופלים בלבד בעוד שמחקרם של ד"ר אלבז וד"ר מור נערך על אלפי מטופלים והשתמש בשיטות מתקדמות של ניתוח Big Data .

השיטה משתמשת כיום במרכזי אפוסתרפיה ברחבי הארץ ובעולם, במרכזים רפואיים ברחבי העולם ובבתי חולים מובילים בתחום. בכל מרכז נמצאת מעבדת ההליכה שבאמצעותה נמדדת מידת הנזק המפרקי ועצמת הכאב. הקלסיפיקציה של ד"ר אלבז ומור מחלקת את הסובלים משחיקת סחוס ל- 5 קבוצות. הקבוצות נחלקות בהתאם לאחוז נשיאת המשקל על כל רגל, וחלוקה תקינה בין שתי הרגליים (ככל שיורד אחוז נשיאת המשקל על הרגל המצב חמור יותר).

1. "קבוצה לבנה" – חלוקת משקל 38.5-40% ממחזור הצעד על רגל אחת – זו הדרגה הקלה ביותר.
2. קבוצה "לבנה-אפורה בהירה" – חלוקת משקל 37-38.5% ממחזור הצעד על רגל אחת
3. "קבוצה אפורה בהירה" – חלוקת משקל 35.5-37% ממחזור הצעד על רגל אחת – זו הדרגה הבינונית.
4. קבוצה "אפורה בהירה- אפורה כהה" – חלוקת משקל 33-35.5% ממחזור הצעד על רגל אחת
5. "קבוצה אפורה כהה" – חלוקת משקל נמוכה מ- 33% ממחזור הצעד על רגל אחת – זו הדרגה הקשה ביותר.

האבחון שפתחו דר' אלבז ודר' מור, מעניק לרופא ולמטופל יכולת להבין היטב את מצבו התפקודי, את עצמת הכאב במפרקי הברך הגב הירך או הקרסול, את הגורמים הישירים לכאב ממנו סובל, את הטיפול היעיל והנכון ביותר למצבו ואת סיכויי הצלחת הטיפול. האבחון מעניק מידע עדכני באם המטופל זקוק לניתוח בקרוב, אם יזדקק לניתוח בעתיד, אם קיימת גם בעיית אגן וירך ועד כמה משפיעה בעיה זו על שחיקת הברך או אם בעיית הגב או כף הרגל נובעת מבעיית אגן וירך.

טיפול אפוסתרפיה באמצעות מערכת ההליכה הביו-מכאנית שפתחו השניים העניק ללמעלה מ- 90,000 איש בארץ ובעולם את היכולת לנטרל את הכאב ולשקם את מערכת השלד שריר התומכת במפרק הכואב. זאת ועוד, הטיפול במערכת אפוסתרפיה כיום מחליפה במקרים רבים את הצורך בניתוח ומשמשת רבים כהכנה לניתוח וכמערכת השיקום שלאחר ניתוח החלפת המפרק.