כאבי אגן בגיל המעבר

כאבי אגן בגיל המעבר הם תופעה שכיחה המשפיעה על איכות החיים של נשים רבות.  הגורמים והסיבות לכאבי אגן מגוונים ורבים. כדי להגיע לטיפול הנכון יש לאתר תחילה את הגורמים המשתנים שהובילו לכאב. אבחון נכון יוביל לטיפול נכון. לעומתו אבחון חלקי יוביל לטיפול חלקי או שאינו מתאים כלל למצב ולגורמים לו.

מהם הגורמים השכיחים ביותר לכאבי אגן בגיל המעבר?

גיל המעבר כולו מוביל לשינויים הורמונאליים, פיזיולוגיים ומבניים בגוף האשה. לפיכך, הגורמים השכיחים מתחלקים לנושאים שונים שכל אחד מהם או שילוב של כמה מהם יכול לגרום לכאבי אגן בגיל המעבר.

שינויים הורמונליים.

• ירידה ברמות האסטרוגן: הורמון האסטרוגן ממלא תפקיד חשוב בשמירה על גמישות וחוזק רקמות החיבור והשרירים באזור האגן. ירידה ברמותיו בגיל המעבר עלולה לגרום להידלדלות רקמות אלו, מה שמוביל לכאבים ואי נוחות.
• שינויים הורמונליים נוספים: שינויים נוספים בהורמונים, כגון עלייה ברמות פרוסטגלנדינים, עלולים להשפיע על מערכת העצבים ולגרום לכאבים. 

גורמים מכניים.

• חולשת שרירי רצפת האגן: שרירי רצפת האגן תומכים באיברי האגן. חולשה בשרירים אלו, הנובעת מלידות, גיל או חוסר פעילות גופנית, עלולה לגרום לכאבים באגן ובגב התחתון.
• שינויים במבנה האגן: שינויים במבנה האגן, כגון צניחת איברי האגן (צניחת רחם, שלפוחית שתן או רקטום), עלולים לגרום לכאבים ולחץ באזור האגן.

גורמים אחרים. 

• דלקות בדרכי השתן: דלקות אלו שכיחות יותר בגיל המעבר ועלולות לגרום לכאבים באגן.
• כאבים במפרק הסקרואיליאק ) Sacroiliac Joint ) –  עומסים במקום החיבור בין החוליות התחתונות של עמוד השדרה – עצם העצה (Sacrum ) ובין האגן. הכאבים במפרק זה כואבים כדקירת סכין, מתרחשים בשינויי תנוחה כמו סיבוב במיטה או קימה מכיסא או המיטה.  
• פיברומיאלגיה: תסמונת כאב כרונית המשפיעה על שרירים ורקמות חיבור.
• לחץ נפשי: מתח וחרדה עלולים להחמיר כאבים קיימים או לגרום לכאבים חדשים.

מיהן אוכלוסיות הסיכון?

• נשים בגיל המעבר (בדרך כלל בין 45 ל-55): גיל המעבר הוא תקופה של שינויים הורמונליים משמעותיים, המגבירים את הסיכון לכאבי אגן.
• נשים שעברו לידות מרובות: לידות מרובות עלולות להחליש את שרירי רצפת האגן ולהגביר את הסיכון לכאבים.
• נשים הסובלות מעודף משקל: עודף משקל מגביר את העומס על האגן ועלול לגרום לכאבים.
• נשים בעלות אורח חיים יושבני: חוסר פעילות גופנית מחליש את שרירי האגן ומגביר את הסיכון לכאבים.

הביטוי הקליני של הכאב.

1. כאב חד או עמום באזור האגן: הכאב יכול להיות מקומי או מפושט, ולהופיע בעוצמות שונות.

כאב המוקרן לגב התחתון, לירכיים או למפשעה: הכאב עלול להתפשט לאזורים סמוכים, מה שמקשה על אבחון הגורם המדויק.

1. כאב המוחמר בעת ישיבה, עמידה או פעילות גופנית: תנוחות ופעולות מסוימות עלולות להחמיר את הכאב.
2. נוקשות באזור האגן: תחושת נוקשות עלולה להגביל את התנועה ולגרום לאי נוחות.
3. הגבלה בתנועה: הכאב והנוקשות עלולים להקשות על תנועות יומיומיות.

השלכות הכאב על איכות החיים.

לכאב ישנן השלכות ישירות, מיידיות והיקפיות על אורח ואיכות חיינו. 

• פגיעה באיכות החיים: כאבים כרוניים עלולים להפריע לפעילויות יומיומיות, תחביבים וקשרים חברתיים.
• קשיים בתפקוד יומיומי: כאבים עלולים להקשות על ביצוע פעולות פשוטות, כגון ישיבה, עמידה או הליכה.
• פגיעה בחיי המין: כאבים עלולים לגרום לאי נוחות או כאב במהלך קיום יחסי מין.
• דיכאון וחרדה: כאבים כרוניים עלולים להוביל לתחושות של תסכול, חוסר אונים ודיכאון.

הטיפול בכאב.

שלב הטיפול יתבצע לאחר שנמצאו הגורמים לתחושות הכאב. יש לוודא שאכן נערכו כלל הבדיקות הקשורות בכאבי אגן בגיל המעבר לפני החלטה על הטיפול הנכון. הטיפולים יכולים להיות:

טיפול הורמונלי. 

טיפול הורמונלי חלופי (HRT): טיפול הנועד לספק את הורמוני המין הנשי בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון היורדים בגיל המעבר.  טיפול זה עשוי להקל על כאבים הנגרמים מירידה ברמות האסטרוגן.

טיפול שמרני. 

• אפוסתרפיה. טיפול מוכח מדעית לחיזוק מערכות השריר התומכות באגן ובגב. 
• פיזיותרפיה: תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן ושיפור הגמישות.
• משככי כאבים: תרופות לשיכוך כאבים קלים עד בינוניים.
• נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs): תרופות להקלה על כאבים ודלקות.
• טיפולים ידניים (כירופרקטיקה, אוסטאופתיה): טיפולים שמטרתם לשפר את תפקוד מערכת השלד והשרירים.
• דיקור סיני: טיפול שמטרתו להקל על כאבים באמצעות החדרת מחטים דקות לנקודות ספציפיות בגוף.
• דיקור עמוק 

טיפול פולשני: 

1. הזרקות סטרואידים: הזרקות להקלה על כאבים דלקתיים.
2. ניתוח (במקרים חמורים): ניתוח לתיקון בעיות מבניות באגן.

כאבי אגן בגיל המעבר מחייבים באבחון נכון וטיפול בהתאם.

שאלות ותשובות על כאבי אגן בגיל המעבר