לכו על זה

מה הקשר בין הליכה וכאבי ברכיים, מעגל הכאב?
ד”ר עמית מור, רופא וחוקר בתחום רפואת הספורט והביומכניקה של המפרק. ממפתחי שיטת אפוסתרפיה, מסביר:

הליכה היא פעילות אירובית אידיאלית. במקרים רבים לאחר התחלה נלהבת מופיעים כאבי ברכיים ומקשים על התמדה. היתרונות של הליכה ספורטיבית הם רבים. היא אינה דורשת תנאים סביבתיים מיוחדים או שימוש במכשירים. היא זולה. אינה דורשת מיומנות מיוחדת, אינה קשה כמו ריצה וכל אחד, בכל גיל, יכול לבצע אותה. ההליכה הספורטיבית מפעילה את השרירים. שורפת קלוריות ושומנים וגורמת לשחרור אנדורפינים. הורמונים הגורמים לתחושה טובה. אין זה פלא שהליכה הינה פעילות אירובית נפוצה מאוד.
עם זאת, במקרים לא מעטים נתקלים אנשים העוסקים בפעילות זו במכשול אשר מאלץ אותם להפסיק את הפעילות כאבי ברכיים!
אם גם אתם נתקלתם בבעיה זו וסובלים מכאבי ברכיים – כדאי לדעת שיש מה לעשות.

אז מה הקשר בין הליכה וכאבי ברכיים?

יש מספר סיבות לבעיות וכאבי ברכיים. אחת הבולטות שבהן היא עומס יתר שנובע מעודף משקל.
מחקרים מראים כי הסיכון לפתח בעיות ברכיים אצל נשים בעלות משקל עודף, גבוה פי 4 מאשר אצל נשים ללא משקל עודף.
כשמדובר בגברים, הסיכון הוא פי 5. הסיבה לכך פשוטה: מיקומה של הברך בגפה התחתונה הופך אותה למפרק נושא משקל. המבנה שלה ערוך לכך, אך חוקי הפיזיקה וההנדסה מביאים לכך שבשעת הליכה במישור. העומס על הברך הוא פי 4 ממשקל הגוף. העומס אף גדל לפי 6-7 ממשקל הגוף כאשר עולים ויורדים במדרגות. בחשבון פשוט יוצא ש-1 ק”ג נוסף במשקל משמעו 4 ק”ג על הברך ו- 10 ק”ג נוספים משמעם. עומס של 40 ק”ג נוספים על כל ברך בכל צעד.

שליטה מופחתת

סיבה מרכזית נוספת להתפתחות כאבי ברכיים היא שליטה מופחתת בשרירי הגפה התחתונה, האגן והגב. גופנו מורכב משרשרת מפרקים המקושרת מכף רגל ועד ראש. על מנת ששרשרת המפרקים לא תקרוס. היא מיוצבת באמצעות שליטה מתואמת של השרירים בכל מפרק ומפרק. כמו כל פקודה לשריר, גם פקודות אלו מגיעות לשרירים באמצעות העצבים. על כן שליטה זו ביציבות המפרק מכונה שליטה עצבית שרירית. שליטה זו מכתיבה את חלוקת העומסים בתוך המפרקים. את יציבות כל מפרק ומפרק ובסופו של דבר את יציבות הגוף כולו.
חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה, כך עולה ממספר מחקרים, סובל משליטה עצבית-שרירית ירודה. אחד הגורמים המרכזיים לירידה בשליטה הוא כאב או פציעה שנגרמו באזור מסוים.
לדוגמה:

• כאשר אנו סובלים מכאב או פציעה במפרק הברך, הדבר מביא מידית לירידה בשליטה של השרירים במפרק. השרירים עוברים בהדרגה משליטה מתואמת במפרק, לכיווץ קבוצתי וממושך הנקרא חביקה.
  דבר הגורם לעומס גדול יותר על האיזור הפגוע במפרק, מגביר את הכאב ומחריף את הבעיה.
• סיבה נפוצה נוספת לשליטה עצבית-שרירית פחותה במפרק הינה גמישות-יתר מפרקית. תופעה הנפוצה מעט יותר אצל נשים. גמישות היתר מביאה להפחתת השליטה במפרק. לכן היא גורמת לנטייה גבוהה יותר לכאבים ובעיות ברכיים. גם במקרה זה, השרירים מפצים על חוסר השליטה שלהם בחביקה של המפרק. חביקה זו גורמת לעומסים גבוהים יותר. בדרך כלל על פיקת הברך. המתבטאים בכאב בקדמת הברך או בחלקה האחורי. כאב זה יבוא לידי ביטוי בפעילות גופנית או אחריה, בישיבה ממושכת על כיסא נמוך וכאשר עולים ויורדים מדרגות.

זה אף פעם לא רק הברך

גופנו הוא שרשרת מפרקים. הכוחות המוחזרים מהקרקע לגוף במהלך כל צעד עולים לאורך כל שרשרת המפרקים – וכך הנחה לא נכונה של כף הרגל (כמו במקרה של כף רגל שטוחה או כזו הנגרמת ע”י נעל לא מתאימה לאדם) תשפיע על תנועת הכוחות לאורך כל הגפה ותגרום לעומסים בברך העלולים להשפיע על כל הגפה ואף על הגב. לכן, פעמים רבות הסובלים מכאבי ברכיים יסבלו גם מבעיות גב. בעיה בשליטה על השרירים באזור אחד יכולה להשפיע גם על מפרק באזור אחר – במקרים רבים של כאבי ברכיים הדבר נובע  משליטה מופחתת וחולשה בשרירי האגן.

שוברים את המעגל המרושע

התהליך שתואר לעיל גורם לתופעה מעגלית שבה הבעיות גורמות לכאבים, שמגבירים שוב את הבעיות. על מנת לפתור את הבעיה יש לטפל בשורש שלה ולא רק בסימפטומים. כדי לעשות את זה, צריך להוריד את העומסים מהאיזורים הפגועים בברך ולהביא את השרשרת המפרקית כולה למצב בו העומסים מחולקים באופן נכון מכף הרגל והקרסול, דרך הברך והירך ועד לאגן ולגב. לצורך כך יש לתרגל ו”לחנך” את השרירים בצורה שתקנה שליטה מחדש בברך, באגן ובגב. החזרת השליטה תשפר את היציבה כולה, תשפר את תבנית ההליכה ותביא, בסופו של דבר לירידה בכאבים. אפוסתרפיה אמורה להשיג בדיוק את המטרה הזו ולטפל בשורש הבעיה. הטיפול יוצר שליטה של הגוף במערכת העצבית-שרירית, דבר שמסייע בשבירת מעגל הכאבים ושיפור בתפקוד היומיומי.
טיפול אפוסתרפיה הוכח מחקרית (ראה מקורות) כמסייע לשיפור התפקוד והפחתת הכאבים ובכך הוא מסייע למטופלים לחזור לשגרת ההליכה הספורטיבית, המשפרת את בריאותם  ואת כושרם הגופני.