ניתן לשפר תבניות הליכה פתולוגיות באנשים הסובלים מאי יציבות כרונית של הקרסול באמצעות טיפול ביומכני שמרני. מחקר רטרוספקטיבי
דר’ שי טננבוים1, דר’ אופיר צ’צ’יק2, דר’ ג’ייסון בריטאו3, דר’ נתן ברוק1, דר’ יפתח בר4, דר’ פאלח מאזן5, גנית סגל6, דר’ עמית מור6, דר’ אבי אלבז6
- המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, תל השומר המסונף לבי הספר לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ישראל
- המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, ישראל
- המחלקה האורתופדית, בית הספר לרפואה על שם אמורי, ארה”ב
- המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, ישראל
- המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי רמב”ם, חיפה, ישראל
- קבוצת המחקר של אפוסתרפיה, הרצליה, ישראל
מטרת המחקר
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השינויים בתבניות ההליכה ובסימפטומים הקליניים של אנשים הסובלים מאי יציבות כרונית של הקרסול לאחר שטופלו בטיפול שמרני באמצעות מערכת הליכה ביומכנית הנעשה בסביבה הביתית של המטופל.
שיטות
33 אנשים הסובלים מאי יציבות כרונית של הקרסול השתתפו במחקר והושוו ל – 43 אנשים בריאים. כל הנבדקים ביצעו בדיקת הליכה ממוחשבת והתבקשו למלא שאלונים להערכת הסימפטומים הקליניים (SF-36, FAOS) טרם תחילת הטיפול ולאחר שלושה חודשי טיפול.
תוצאות
הבדלים מובהקים נמצאו בין שתי קבוצות המחקר במדדי הבסיס. אנשים עם אי יציבות כרונית בקרסול הציגו שיפור מובהק בתבניות ההליכה לאחר שלושה חודשי טיפול, בין היתר עלייה מובהקת במהירות ההליכה, בתדירות הצעד, באורך הצעד של הרגל הסימפטומטית ובזמן נשיאת המשקל היחידני על הרגל הסימפטומטית. כמו כן, מטופלי המחקר מדווחים על שיפור מובהק לאורך זמן באיכות החיים הפיזית ובתפקודי הקרסול.
מסקנות
אנשים עם אי יציבות כרונית בקרסול מציגים תבניות הליכה פתולוגיות בהשוואה לאנשים בריאים. יחד עם זאת, ניתן לצפות שאנשים אלו יציגו שיפור ניכר בתבניות ההליכה ובסימפטומים הקליניים לאחר שלושה חודשי טיפול שמרני באמצעות מערכת הליכה ביומכנית הנעשה בסביבה הביתית של המטופל.
