שחיקת סחוס בברך

אוסטיאוארתריטיס של הברך, המכונה גם "שחיקת סחוס" הינה בעיית הברך הנפוצה ביותר. כמעט אצל כל אדם שלישי מעל גיל 45 ניתן לראות אוסטיאוארתריטיס בצילום ברך . אוסטיאוארתריטיס מוכרת בציבור בשם "שחיקת סחוס" וכך היא נתפסת. בפועל, מחקרים רפואיים רבים שפורסמו בשני העשורים האחרונים מראים כי השם "שחיקת סחוס", רחוק מלהיות מדוייק ולשקף נכונה את התהליכים המתרחשים במפרק וסביב המפרק.
 
אוסטיאוארתריטיס הינה "מחלה" דגנרטיבית, של המפרק. בשל סיבות שונות, ביניהן גיל, משקל, תורשה ועוד הולך המפרק ו"מתבגר" – תהליך זה אכן כולל, כפי שנרמז בשם, שחיקה של הסחוס ושל העצם התת-סחוסית. עם זאת, מעבר לשינויים החלים בסחוס ובעצם חלים שינויים גם בכל שאר הרקמות והמבנים האנטומים בתוך המפרק וסביבו  – שרירים, גידים, קפסולת המפרק, מניסקוס, בורסה וסינוביום (קרום המפרק). חלק מהשינויים – אלו המתרחשים בשרירים, הינם הפיכים ועל כן חשוב להבין שינויים אלו וכיצד הטיפול בהם יכול לסייע משמעותית בבעיית הברך.
 
חשוב לדעת: גם אם רואים בצילום "שחיקה" של הסחוס ושל העצם, אין זה אומר שלא ניתן לשקם את הברך. מחקרים רבים הראו שהקשר בין הצילום לתפקוד ולכאב הוא חלקי בלבד. פרסומים רפואיים הראו שמה שקובע הינו התפקוד של המטופל ולא התמונה הרנטגנית. ישנן מספר סיבות לכך, אך סיבה מרכזית היא המערכת השרירית שיכולה לשמור על המפרק מתפקד גם אם העצם והסחוס עברו שחיקה, כפי שקורה אצל עשרות אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת.

חשיבות השרירים באוסטיאוארתריטיס של הברך

השרירים מהווים את אחד הגורמים החשובים ביותר באוסטיאוארתריטיס של הברך. כאשר ישנה בעיה כלשהי בברך – כאב, נוזלים, פציעה או דלקת הדבר מביא לפגיעה בשליטה השרירית בברך. השרירים, המייצבים את הברך ומאזנים את העומסים בתוך הברך, מפסיקים לעבוד בתיאום ומתכווצים בחוזקה ולאורך זמן סביב האזורים הכאובים והפגועים בברך. כיווץ שרירי זה מביא לעליה בעומסים על האיזורים הפגועים והגדלת השחיקה. כמו כן, כיווץ לאורך זמן מביא להחלשות השריר ולירידה במסת השריר. בנוסף, בשל ההחמרה הנגרמת עם הזמן, אבדן השליטה הולך ומחמיר ומביא לחוסר יציבות של המפרק. חוסר היציבות של המפרק גורם להגברת התכווצות השרירים סביב האיזורים הפגועים ולעליה נוספת בעומסים ובשחיקה המפרקית – מעגל מרושע ההולך ומדרדר את המפרק. תהליכים אלו הינם מרכזיים בהתפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך.
על מנת לטפל בברך, להוריד את הכאב ולהחזיר את התפקוד יש לשבור את ה"מעגל המרושע" של התדרדרות השליטה השרירית במפרק וללמד את השרירים מחדש לייצב את הברך ולאזן את העומסים הפועלים במפרק.

כיצד ניתן ללמד את השרירים לשלוט מחדש בברך באמצעות אפוסתרפיה ולהביא לשיפור בכאב וחזרה לפעילות

כפי שהוסבר בעמוד העוסק בכאבי ברכיים – לשרירים חשיבות מרכזית בשמירה על מפרק הברך בריא ותפקודי לאורך שנים על אף העומסים, הפציעות והשינויים השחיקתיים העוברים על המפרק עם השנים. מערכת השרירים מתזמנת את פעולתה ומכוונת את עבודת השרירים בצורה שתדאג לחלוקת עומסים נכונה במפרק ולאיזון ביולוגי של המפרק (הומאוסטזיס).
השרירים והעצבים הינם מערכת לומדת שניתן "לחנך מחדש" (re-educate ) גם לאחר שפעילות השרירים והשליטה השרירית במפרק נפגעה – כפי שקורה באוסטיאוארתריטיס של הברך.
 
אפוסתרפיה פותחה במיוחד כדי לאפשר לימוד מחדש של השליטה השרירית במפרק ואיזון העומסים במפרק בסביבתו הטבעית של המטופל ובפעולותיו היומיומיות ללא צורך להקדיש זמן מיוחד לתרגול. מערכת התרגול של אפוסתרפיה מכוונת אישית למטופל באופן שיאפשר זאת – היחידות הביומכניות תחת הנעל מכוונות בצורה שתוריד עומסים מהאיזור הפגוע במפרק וקמירות היחידות מותאמת בצורה שתיצור הפרעה קלה ולא מורגשת ש"תחנך" מחדש את השרירים סביב הברך לשלוט במפרק בצורה מאוזנת, כל זאת ללא כאב או בכאב מופחת משמעותית.

דלקת באוסטיאוארתריטיס של הברך

במקרים רבים, נאמר לאנשים הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך כי יש להם "דלקת" בברך. כדאי להבין את משמעות המושג שכן, פעמים רבות מושג זה נתפס כבעיה בעוד שבד"כ הוא אינו הבעיה אלא סימפטום בלבד.
 
בעברית, המושג דלקת משמש הן כמילה נרדפת למושג זיהום (Infection ) והן כמושג לתהליך של אודם, חום ובצקת ברקמה (Inflammation). המשמעות הכפולה של המילה גורמת לבלבול ודאגה אצל הרבה אנשים שנאמר להם כי הם סובלים מדלקת בברך.  בעוד שאינפקציה – זיהום, היא אכן סיבה לדאגה, הרי שהדלקת באוסטיאוארתריטיס של הברך (כמו גם באוסטיאוארתריטיס במפרקים אחרים) היא למעשה תגובה ריפוי טבעית של הגוף לגירוי ביומכני. הבעיה – באוסטיאוארתריטיס, העומסים בתוך המפרק והכוחות המופעלים על השרירים והגידים גורמים לתגובה דלקתית מוגזמת – חום, נפיחות ובצקת סביב האיזור המודלק. ניתן לטפל בדלקת באמצעות תרופות נוגדו דלקת אך זהו טיפול סימפטומטי בלבד. על מנת לטפל בדלקת בצורה נכונה יש לטפל ולשקם את הגורמים למחלה – היינו – עומסים, שליטה שרירית וכו'

קרע מניסקוס קיים כמעט אצל כל אדם הסובל מאוסטיאוארתריטיס של הברך

תפקידו של המניסקוס תואר בעמוד אחר באתר. נציין בקצרה כי מעל גיל 40 המניסקוס מאבד הרבה מנפחו וחוזקו. מחקר שהיכה הדים ופורסם באחד הירחונים הרפואיים החשובים ביותר – ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, הראה שבקרב כ- 85% (!) מהאנשים מעל גיל 50 הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך קיים קרע מניסקוס. אי לכך, מובן שאם אדם הסובל מאוסטיאוארתריטיס של הברך וסובל מכאבים ישלח לבדיקת אמ אר איי הממצא הכמעט ודאי יהיה – קרע או נזק למניסקוס.
 
במרבית המקרים, אין מקום לדאגה מממצא של קרע במניסקוס. מדובר בתהליך טבעי. קרע מניסקוס הינו חלק בלתי נפרד מהתהליכים העוברים על הברך הסובלת . לגוף מנגנונים טבעיים לטפל בקרעים אלו – אנזימים המופרשים במפרק ממוססים את סביבת הקרע עד לניוונה והפיכתה ללא משמעותית. גם במקרה של קרע מניסקוס יש לאזן את העומסים בברך ולתרגל מחדש את שליטת השרירים בפרק. מידע נוסף ניתן לקרוע בעמוד העוסק בקרע מניסקוס.

שחיקת סחוס בברך גורמים

ישנם גורמים רבים להתפתחות של אוסטיאוארתריטיס. אחד הגורמים המרכזיים לכך הינו ירידה במסת השריר ובשליטת השרירים במפרק. איבוד מסת שריר נפוץ מאוד עם העליה בגיל וקורה עקב ירידה בפעילות הורמונלית – הן אצל גברים והן אצל נשים ירידה בהפרשת הטסטוסטרון עם הגיל תוביל לירידה במסת שריר. סיבות  נוספות לירידה במסת השריר ובשליטה השרירית הינה כאב, פציעה, דלקת ועוד.
 
הגורמים הנפוצים להתפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך הינם:
  • גיל
  • ירידה במסת השריר ואובדן השליטה השרירית במפרק
  • משקל גבוה
  • תורשה
  • גמישות יתר (היפר-לקסיטי)
  • קרע רצועה צולבת
  • כריתת מניסקוס בעבר
  • בעיה במפרק אחר כגון מפרק הירך או הברך של הרגל הנגדית
  • עבודה פיזית בעומס גבוה לאורך השנים
משקל גבוה הינו גורם סיכון לאוסטיאוארתריטיס של הברך. במהלך תנועתנו היומיומית העומס על הברך מגיע במצבים מסויימים (כגון ירידה ועליית מדרגות) לפי חמישה עד פי שישה ממשקל הגוף – היינו, אדם השוקל 80 ק"ג מעמיס על ברכיו עומס של עד חצי טון (!)
 
במהלך 50 השנים האחרונות נחקרו ונמצאו סיבות תורשתיות שונות לאוסטיאוארתריטיס של הברך – ביניהם גנים הקשורים לקולאגן, אסטרוגן  ועוד.
גמישות יתר הינה אחד הגורמים לאוסטיאוארתריטיס של הברך. מצב זה נפוץ יותר אצל נשים ויבוא פעמים רבות יחד עם חולשה אגנית ועומס על פיקות הברך הגורם לכאבים בעליה ובירידת מדרגות. יותר גמישות משמעה פחות יציבות במפרק – מצב המועיד את המפרק לשחיקה. לרב בנשים (וגם בגברים) עם גמישות גבוהה ואוסטיאוארתריטיס קיים סיפור משפחתי אפייני.
קרע רצועה צולבת מאיץ את השחיקה בברך ומביא להתפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך. ברצועה הביולוגית ישנם מליוני חיישנים המדווחים לשרירים סביב המפרק על מנח הברך והעומסים המופעלים על המפרק. השרירים מגיבים למידע זה ושומרים על העומסים בברך מאוזנים. כאשר ישנו קרע ברצועה הצולבת הגוף אינו מקבל יותר מידע מהרצועה על מנח המפרק ושליטת השרירים במפרק הברך נפגעת. מחקרים הראו שגם אצל כאלו שעברו שיחזור רצועה מתפתחת שחיקה באותה שכיחות שכן ברצועה המושתלת אין חיישנים שידווחו על מצב המפרק. ישנן סיבות אחרות בעתיין מתקבלת החלטה לשחזר את הרצועה, עם זאת – מניעת שחיקה עתידית אינה אחת מהן.
 
מחקרים רבים בתחום הביומכניקה הראו את החשיבות העצומה שיש למניסקוס, אפילו אם נקרע בחלקו, בהגנה על הסחוס ועל המפרק. באיזורים במפרק בהם הוסר חלק מהמניסקוס נמדד עומס גבוה והאצה משמעותית בשחיקה המפרקית. מחקר שבדק את שכיחות החלפת המפרק בקרב אנשים שעברו כריתה מלאה של המניסקוס, כארבעים שנה לאחר כריתת המניסקוס – הוראה ששיעור החלפת מפרקי הברך בקרב אלו שעברו כריתה מלאה של המניסקוס עלה פי 132 (!) לעומת אנשים בעלי מאפייני גיל דומים שלא עברו כריתת מניסקוס.
כאשר קיימת בעיה באחד המפרקים בגפיים התחתונות או בגב הגוף נוקט באסטרטגיה של הורדת עומסים מהאיזור הכאוב. מאחר והגוף הינו שרשרת של מפרקים עומסים אלו אינם "הולכים לאיבוד" אלא מועברים למפרקים אחרים. תופעה זו נקראת קומפנסציה – פיצוי. וכך, אם ישנה בעיה במפרק הירך או הברך ברגל ימין יעביר הגוף עומסים לרגל השמאלית – עומסים עודפים אלו יגרמו עם הזמן לתהליכים שחיקתיים, כאב ואבדן שליטה שרירית בברך שמאל.

שחיקת סחוס בברך תסמינים

התסמינים האפייניים לאוסטיאוארתריטיס של הברך הינם:
  • כאב
  • נפיחות של המפרק
  • חום של המפרק
  • נוקשות מפרקית
  • ירידה בטווח התנועה של המפרק – קושי לישר את הברך או לכופף אותה עד הסוף     
  • שינוי מבני –רגלי "O" או "X" (וארוס או ואלגוס) , כיפוף מתמיד של הברך ללא יכולת יישור (נקרא גם קונטרקטורה פלקסורית)
  • "רעשים" מהמפרק – בעיקר בירידה לסקווט (כיפוף ברך בנשיאת משקל)
  • אבדן שליטה ויציבות רגעי של הברך (Giving-way )
  • קרע מניסקוס
פעמים רבות כאב הינו התסמין הראשון לאוסטיאוארתריטיס של הברך. במקרים רבים קיימים גם נפיחות, חום ונוקשות של המפרק עקב התגובה הדלקתית לעומס ולתהליכים בברך. הירידה בטווח התנועה של הברך נגרמת ברובה עקב התכווצות חזקה של השרירים סביב הברך שנגרמת כתוצאה מאבדן השליטה. התכווצות זו גורמת לחוסר יכולת לישר את הברך עד הסוף. עם הזמן חוסר היכולת לישר את הברך מביא גם לקיצור של הגידים, תופעה המכונה קונטרקטורה. הכיווץ החזק של השרירים סביב הברך הוא גם הגורם ש"מעוות" בסופו של דבר את זווית המפרק וגורם להיווצרות וארוס (רגלי "O") או ואלגוס (רגלי "X"). גם אבדן היציבות של הברך נגרם כתוצאה מאבדן השליטה של השרירים. באשר לקרע מניסקוס – אצל אנשים מעל גיל 45 בהם נגרם קרע מניסקוס שלא על רקע של טראומה משמעותית ישנה סבירות משמעותית כי קיימת התחלה של אוסטיאוארתריטיס או תהליכים המובילים לאוסטיאוארתריטיס.

טיפול בשחיקת סחוס בברך

הקו הראשון בטיפול באוסטיאוארתריטיס של הברך הינו פעילות גופנית וירידה במשקל. מטרת הפעילות הגופנית הינה להחזיר את שליטת השרירים במפרק ולחזק אותם (חשוב לדעת: לא ניתן לחזק את השריר ללא שיפור השליטה השרירית). פעמים רבות ישנו אתגר בחזרה לפעילות גופנית בשל הכאב הכרוך בכך והצורך להקדיש זמן מיוחד בעידן בו כולנו עסוקים וטרודים. אפוסתרפיה פותחה במיוחד כדי לתת מענה לצורך זה - לאפשר תרגול של השליטה השרירית במפרק ואיזון העומסים במפרק בסביבתו הטבעית של המטופל ובפעולותיו היומיומיות ללא צורך להקדיש זמן מיוחד לתרגול. מערכת התרגול של אפוסתרפיה מכוונת אישית למטופל באופן שיאפשר זאת – היחידות הביומכניות תחת הנעל מכוונות בצורה שתוריד עומסים מהאיזור הפגוע במפרק וקמירות היחידות מותאמת בצורה שתיצור הפרעה קלה ולא מורגשת ש"תחנך" מחדש את השרירים סביב הברך לשלוט במפרק בצורה מאוזנת, כל זאת ללא כאב או בכאב מופחת משמעותית.
 
מעבר לפעילות גופנית ההמלצות, לפי הסדר, הינן:  
  • ירידה במשקל
  • פזיותרפיה
  • תוספי מזון
  • טיפול תרופתי – נגדי כאב ודלקת
  • זריקות
  • ארתרוסקופיה – במקרים בהם יש ברך נעולה או קרע רצועה צולבת אצל ספורטאים.
  • ניתוח החלפת מפרק
כאמור, פעילות גופנית וירידה במשקל הינן קו ראשון לטיפול ברב בעיות הברך. עם זאת, קשה לרדת במשקל כאשר ישנם כאבים ולא מתאפשר לבצע פעילות גופנית. מעבר לכך – מחקרים מראים שכ 95% מאלו שיורדים במשקל עולים חזרה ולכן, מומלץ לבצע את הירידה במשקל בליווי איש מקצוע.
מעבר לפעילות גופנית וירידה במשקל מומלץ לפנות לפזיותרפיה. ניתן גם לנסות לקחת תוספי מזון. לטיפול בכאב ניתן להשתמש באמצעים תרופתיים כגון נגדי כאב ודלקת (NSAIDS ) אך יש לזכור כי מדובר בטיפול סימפטומטי, כזה המטפל בכאב ובדלקת אך לא בבעיה עצמה. יש לזכור שתרופות אלו מומלצות לשימוש קצר טווח ועלולות להזיק לסובלים מבעיות כרוניות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת, כיב פפטי ועוד. זריקות יכולות אף הן להביא להקלה זמנית בכאבי הברכיים (שבועיים עד מספר חדשים) אך גם כאן הטיפול הינו טיפול סימפטומטי. במידה והטיפול השמרני והלא פולשני לא עזר וקיימים כאבים משמעותיים ופגיעה בתפקוד יש לשקול ניתוח החלפת מפרק.

מוזמנים לקרוא בנוסף: נקעים חוזרים | כאבי גב | כאב גב


 

שאלון הערכה מקוון

קבל/י עכשיו באתר תשובה מיידית אודות מידת ההתאמה של טיפול אפוסתרפיה לכאב ממנו את/ה סובל/ת

לייעוץ רפואי מהצוות המקצועי ניתן לשלוח פניה אונליין
 

מפת אתריצירת קשראיתור סניףתנאי שימוש ומדיניותהגבלת אחריות והבהרה משפטיתמאמרים