פריצת דיסק או בלט דיסק

בחודש אפריל 2016 התפרסמו בעיתון הנחשב ביותר ברפואה הקלינית – New England Journal of Medicine, שתי תמונות MRI של אישה שסבלה מפריצת דיסק חריפה. הפריצה, כך נכתב, לוותה בכאב ונימולים ברגל. בתמונת ה MRI הראשונה ניתן היה לראות דיסק הבולט מאוד לתוך תעלת השדרה, גורם להיצרות התעלה ולוחץ על שורשי העצב. התמונה השניה נלקחה מבדיקת MRI אותה עברה האישה  לאחר חמישה חדשים של טיפול שמרני. בבדיקת ה MRI השניה אין יותר עדות לפריצת דיסק - הדיסק חזר למקומו, ההיצרות נעלמה וכך גם הלחץ על שורשי העצב.

בלט או פריצת דיסק קיימים בקרב יותר ממחצית מהאוכלוסיה הבוגרת, בדרך כלל ללא סימפטומים

בשנת 2013 התפרסם בספרות הרפואית מאמר מסכם שריכז 33 עבודות מחקר שביצעו בדיקות אמ אר איי באלפי נבדקים, ללא כאבים, בגילאי 20 ומעלה. הממצאים המסכמים מראים שבלט דיסק קיים בקרב 30% מבני ה-20, 40% מבני ה-30. בלט דיסק קיים אחד מכל שני בני 40, שניים מתוך כל שלושה מבני ה–50 עד 60 ואצל שלושה מתוך כל ארבעה אנשים בגילאי ה-70 ומעלה. המחקר הראה שגם פריצת דיסק קיימת כממצא מקרי אצל 20 עד 30% מהאוכלוסיה.
 
מחקרים נוספים מראים כי גם אצל אלו שאובחנו בבדיקת MRI עם בלט דיסק או פריצת דיסק - כאב הגב לרוב אינו משוייך לממצאים אלו והינו, למעשה, כאב גב לא ספציפי.
היינו, בלט דיסק ופריצת דיסק הינם אחד המצבים האורטופדיים הנפוצים ביותר באוכלוסיה ואם זאת אצל רב האנשים הדבר אינו גורם לכאב או לסימפטומים אחרים. כיצד זה ייתכן? מדוע חלק קטן מהאנשים סובלים מסימפטומים המשוייכים לבעית הדיסק בעוד הרב לא סובלים מכך? נראה שלפחות חלק מהסיבות לכך ידועות. על מנת להבין זאת יש להסתכל על הגב בצורה רחבה ולא להתייחס רק לדיסקים ולחוליות שהינם שייכים למייצבים הסטטיים. יש להבין כי הגב מורכב גם ממייצבים דינמיים – השרירים, אשר להם השפעה ניכרת על העומסים, על המצבים הדלקתיים ואפילו על הרכבם הביולוגי של הדיסקים.
 
בהמשך עמוד זה נרחיב ונסביר על תפקוד הגב והדיסקים, כיצד ניתן לטפל בבעיות הקשורות בדיסק ולנסות למנוע את הישנותן ועד כמה חשובה השליטה השרירית לטיפול במקרים אלו ובמניעתם. נתייחס גם למהו המיעוט הקטן של המקרים המחייבים התערבות ניתוחית דחופה. ניתן גם להרחיב ולקרוא בעמוד ההסבר שלנו על כאבי גב תחתון.

חוליות, דיסקים, רצועות, עצבים וכיצד השרירים מכתיבים את העומס בין החוליות ואת יציבות כל המערכת

המבנה הנמצא במרכזו של הגב הינו עמוד השדרה.עמוד השידרה "יושב" על עצם הסקרום הבנויה מחמש חוליות המאוחות זו לזו ונקראות חוליות S1 עד S5 בתחתית חוליה S5 ישנן עוד שלוש עד חמש חוליות קטנות המאוחות זו לזו ונקראות עצם העוקץ או עצם הזנב. עצם הסקרום נושאת את עומסי עמוד השדרה ומעבירה אותם אל אגן הירכיים. מעל הסקרום - ניצבות 24 חוליות המופרדות ביניהן בדיסקים בין חוליתיים.
הדיסקים הינם טבעות סחוס המכילות חומר ג'לטיני ואשר נועדו לשמור על הרווחים בין החוליות ולספוג את העומסים העוברים בין החוליות, עומסים היכולים להגיע לכדי מאות קילוגרמים על דיסק בודד. בלב כל דיסק נמצא גרעין נוקשה מעט יותר הנקרא נוקלאוס פולפוזוס.
 
בעמוד השדרה המתני, המהווה את ה"גב התחתון" ישנן חמש חוליות הנקראות חוליות לומבריות  (מתניות) ועל כן נמנות L1 עד L5. חוליה L5 הינה התחתונה והינה משיקה לחוליה S1 . מסיבות מבניות עוברים הרבה עומסים על החוליות התחתונות של עמוד השדרה המתני L3 ,L4 ,L5 ועל כן נראה באיזורים אלו יותר פתולוגיות הקשורות בדיסק.
מעל עמוד השדרה המתני נמצא עמוד השדרה החזי שמהווה חלק מה"גב העליון". עמוד השדרה החזי נקרא גם עמוד השדרה הטורקאלי והוא הבנוי משתים עשרה חוליות הנמנות T1 עד T12 . מעל עמוד השדרה החזי נמצא עמוד השדרה הצווארי המונה שבע חוליות – C1 עד C7. מסיבות מבניות גם על החוליות התחתונות של עמוד השדרה הצווארי מופעלים יותר עומסים – C5, C6, C7 ועל כן גם באיזורים אלו נראה יותר פתולוגיות הקשורות בדיסק.
בין החוליות קיימות רצועות (ליגמנטים) המחברות בין חוליה אחת לשניה כגומיות ביולוגיות. כמו כן, לכל חוליה בליטות הבולטות מהחלק האחורי של החוליה ויוצרים מפרקים עם אותן בליטות בחוליה מעל ובחוליה מתחת.
 
בתוך החוליות נמצאת תעלת השדרה ובתוכה עובר חוט השדרה.  בין כל שתי חוליות קיימים זוג נקבים הנקראים פורמינה (foramina) שדרכם יוצאים עצבים לחלקי הגוף השונים.
 
אפשר לדמות את עמוד השדרה לתורן ארוך במיוחד הניצב מעל ספינה קטנה למימדיו – אגן הירכיים. ניתן להבין עד כמה קשה ליצב "תורן" שכזה. אלא שכדי לסבך את התמונה ה"תורן" האנושי עשוי 24 חוליות ודיסקים הניצבים מעל האגן בצורה "גלית". עמוד השדרה המתני קעור קדימה – מנח הנקרא לורדוזיס, עמוד השידרה החזי קמור אחורה – מנח הנקרא קיפוזיס ועמוד השידרה הצווארי קעור גם הוא בלורדוזיס.

חשיבות השליטה השרירית בתפקוד הגב ובשמירה על יציבותו

כיצד גופנו מצליח לייצב את אותו "תורן" ארוך ומורכב הבנוי חוליות ודיסקים? כיצד הוא שומר על עומסים תקינים בין החוליות? התשובה נמצאת במערכת שרירית מתואמת ומתוחכמת השולטת בצורה אלגנטית וקואורדינטיבית בכל חוליה בנפרד ומתאמת את כל תנועת עמוד השדרה  יחדיו. המערכת השרירית דואגת שכל חוליה תהיה ב"מצב נייטראלי", לעומת החוליה שמתחתיה ומעליה – מצב בו העומסים מאוזנים והגב מתפקד בצורה מיטבית. השליטה של המערכת השרירית משפיעה גם על גמישותו של הדיסק הבין חולייתי ושלמותו ודואגת לשיווי משקל ביולוגי (הומאוסטאזיס).
שרירים רבים מעורבים בייצוב הגב – שרירים קטנים דוייקים, אלו שרירים "לוקאליים" השולטים בתנועות בין חוליה לחוליה. כמו כן, ישנם בגב שרירים גדולים ומאסיביים, שרירים "גלובאליים" המייצבים את הגב בצורה כוללת. מעבר לכך מעורבים בייצוב הגב שרירים חשובים נוספים – שרירי האגן וריצפת האגן, השרירים העמוקים בבטן ושריר הסרעפת.

מה קורה לשליטה השרירית במקרה של פריצת דיסק סימפטומטית ומדוע כה חשוב להחזיר את השליטה השרירית על מנת לטפל בכאב

בכל כאב גב, בייחוד בפריצת דיסק כאובה, קיימת חולשה ויציאה משליטה של המערכת השרירית. השרירים עוברים ממצב של ייצוב קואורדינטיבי ומתואם של הגב להתכווצות חזקה סביב האיזורים הכאובים והדיסק הבולט שהגוף חש כי אינם יציבים. התכווצות חזקה זו – שאנו חשים לעיתים כ"גב תפוס" גורמת לכאב ומעלה את העומסים. עומסים אלו גורמי לדלקת מכנית ולבצקת וכך נוצר מעגל מרושע בו התכווצות השרירים החזקה גורמת ליותר עומסים בין החוליות, עליה של הבצקת והפרשה של חומרים דלקתיים. כל אלו משפיעים על חוט השדרה או על שורשי העצבים היוצאים מעמוד השדרה וגורמים לכאב, הקרנה ובמקרים קשים לחולשה וחסר תחושתי.
בשל כך, שיקום של המערכת השרירית ויכולת השליטה שלה בגב ובחוליות הינו אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בטיפול בפריצות דיסק ובמניעתם. החזרה של השליטה השרירית תביא לירידה של ההתכווצות ההגנתית של השרירים, תוריד את העומסים ואת התהליך הדלקתי, תביא לתנועה טובה ומתואמת יותר של הגב ותאפשר שמירה על בריאות הגב.

פריצת דיסק סימפטומים

  • כאב ותחושת "הרדמות"  - בדרך כלל בצד אחד של הגוףהקרנה של כאב לאורך גפה – פריצת דיסק מתנית תקרין לרגל, צווארית עשויה להקרין ליד ולעיתים לאברים נוספים
  • תחושת נימול,דגדוג או שריפה לאורך הגפה או באיזור מסויים בגב או בעכוזים.
  • כאב המחריף אחר ישיבה או עמידה ממושכים
  • כאב המחריף בהליכה – זהו סימפטום המתאים להיצרות של תעלת השדרה או של נקבי המוצא של העצבים מעמוד השדרה (Spinal Stenosis)

סימפטומים המחייבים התערבות רפואית דחופה

במיעוט קטן של המקרים ישנו צורך בהתערבות כירורגית דחופה על מנת למנוע נזק קבוע. מדובר במקרים בהם מופיע באופן פתאומי חסר נוירולוגי - צניחת כף רגל או חולשה פתאומית בגפה, אבדן שליטה על סוגרים (בריחת שתן או צואה) או קושי פתאומי במתן שתן. מקרים אלו קורים לעיתים רחוקות למדי, אך יש להיות מודע להם ולגשת לחדר מיון ללא דיחוי.

פריצת דיסק אבחון

אבחון של פריצת דיסק נעשה על פי הסימפטומים, בדיקה פיזיקאלית ובדיקות הדמיה ובדיקות נוספות. הסימפטומים הינם אלו אשר תוארו לעיל – כאב, תחושת נימול, דגדוג, שריפה או "הרדמות" ולעיתים אף חסר נוירולוגי. בבדיקה רפואית ניתן למצוא מספר ממצאים:
  • בהסתכלות – תיתכן לעיתים אפשרות לראות דלדול שרירי בגפה מושפעת
  • תחושה - תיתכן ירידה בתחושת מגע או תחושה עמוקה (מיקום במרחב וויברציה) או שינויי לעומת גפה נגדית
  • רפלקסים - ייתכנו רפלקסים מוגברים או מוחלשים
  • כח גס – תיתכן ירידה בכח גס
  • בדיקת SLR – כיפוף במפרק הירך ל-90°   ברגל ישרה יפיק כאב אפייני לבעיית הדיסק
  • הליכה ועמידה על רגל אחת – עמידה על רגל אחת יכולה לחשוף חולשה באגן או בגפה, כמו כן, ייתכנו שינויים בהליכה
מלבד הבדיקה הפיזיקאלית ניתן לבצע צילום רנטגן, בדיקת CT או MRI. צילום רנטגן אינו מיטבי לאבחנה של פריצת דיסק אך יכול לסייע לשלול גורמים אחרים ולעיתים להדגים פריצת דיסק. בדיקה ה MRI רגישה יותר מבדיקת ה CT שכן היא מדגימה באופן טוב יותר את הדיסק ורקמות רכות אחרות. יש לזכור שבלט דיסק ו\או פריצת דיסק קיימים בעשרות אחוזים מהאוכלוסיה ויתגלו ברב בדיקות ה CT שנבצע מעל גיל מסויים ולכן בדיקת ההדמיה לא עומדת בפני עצמה אלא באה לחזק ממצאים שנמצאו בבדיקה הקלינית – סימפטומים ובדיקה פיזיקאלית.
בדיקה נוספת שעשויה לחזק ממצא קליני של פריצת דיסק הינה בדיקת EMG – בדיקה זו בודקת את יכולת ההולכה בעצבים המושפעים עקב פריצת הדיסק. במקרה שהדיסק אכן לוחץ ופוגע בשורשי העצב ייתכנו שינויים בהולכה.

מוזמנים לקרוא בנוסף: טיפול בכאבי גב | כאבי גב תחתון
 

לייעוץ רפואי מהצוות המקצועי ניתן לשלוח פניה אונליין
 

מפת אתריצירת קשראיתור סניףתנאי שימוש ומדיניותהגבלת אחריות והבהרה משפטיתמאמרים